אלוהים, איינשטיין (וכל השאר) - יד שניה
אלוהים הוא אחד הנושאים המסקרנים ביותר. מאז ומעולם שאל האדם את עצמו שאלות על אלוהים, והראשונה בהן - האם אלוהים קיים. הספר "אלוהים, איינשטיין וכל השאר" מעמיד את אלוהים במבחן המדע ומנסה לברר עד כמה המדע מסוגל לענות על שאלות הנוגעות לאלוהים ולבריאת העולם. הספר סוקר את דעותיהם של גדולי המדענים ורעיונותיהם של גדולי הפילוסופים בנושא אלוהים, מאפלטון ועד איינשטיין. בלשון עממית, פשוטה ובהירה מביא הספר דברים בשם אומרם - דיון בשמונה שאלות לגבי אלוהים, על פי המדע, ואלה הן: * האם יש אלוהים ? * האם אלוהים ברא את העולם? * מדוע אלוהים טרח לברוא את העולם ? * מי ברא את אלוהים ? * מה היה לפני שהכול החל? * מדוע איננו מסוגלים לראות את אלוהים ? * האם אלוהים מתעניין בגורלנו האישי ? * והאם המדע מסוגל לחקור דברים על אלוהים ? בספר תשובות על שאלות אלה ורבות אחרות בהסתמך על מחשבת האדם, התצפיות, הפיסיקה והקוסמולוגיה. מדברי הביקורת על ספרו הקודם של משה יהלום על אלוהים: הספר מתאר את המימצאים שנתקרו עד כה באופן מדויק ובהיר, אינטליגנטי וקריא. ספר מצוין, שעניינו מיתולוגיה וארכיאולוגיה, ספרות ופילוסופיה. כך בדיוק ראוי להכיר את המיתוס הלאומי שלנו ("ידיעות אחרונות").
משה ביירך נולד בשנת 1918 בפביאניץ, פולין. היה מתלמידי ישיבת 'עץ חיים' שבקאליש. בשנת 1939 ארגן קבוצת חברים שעמם יצא לדרך רבת טילטולים ותלאות אל שטחי פולין שנכבשו על ידי הסובייטים, ובין השאר נקלע לעיירה ז'לודוק והיה עד לכיליונה. הצליח לחמוק ממחנה העבודה 'טודט' שבלידא, וביחד עם פסיה בת ז'לודוק ורעייתו לעתיד, הגיע אל גדוד הפרטיזנים הגדול של טוביה ביילסקי ואחיו(ראה טוביה ביילסקי באתר). עם השחרור חזרו הוא ופסיה לז'לודוק, ושהו בה עד תום המלחמה-אז נודע לו כי משפחתו העניפה נספתה כמעט כולה בשואה. משה ביירך היה ממקימי ארגון 'הבריחה' ובין הראשונים שהגיעו בדרכי הבריחה לאיטליה. בנובמבר 1945 עלה ארצה, התיישב בגבעתיים והקים בה את ביתו.
המחיר שלנו:
35
₪
בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך.
הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015 ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א. מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם".
המחיר שלנו:
40
₪
עזריה דה-רוסי, 'מן האדומים' (1578-1511), מן הדמויות הבולטות בתולדות התרבות היהודית לדורותיה, חי באיטליה בתקופת מעבר מובהקת בתולדות העמים ובתולדות ישראל כאחד. הציבור היהודי היה נתון אז במשבר פוליטי-כלכלי-חברתי, שנכרך בו משבר חמור של זהות תרבותית. היבטים רבים של משברים אלה משתקפים בכתבי עזריה. ספר 'מאור עיניים', שממנו נלקטו רוב הפרקים המכונסים במבחר זה, הוא החיבור המודרני הראשון של ההיסטוריוגרפיה היהודית. התיאור המפרט של רעידת האדמה בפרארה (1570), המובא בראש הספר, הוא הראשון מסוגו בתולדות הספרות העברית.
בסדרה של המסות המלומדות, שהן עיקרו של ספר 'מאור עיניים', הטיל עזריה ספק בכרונולוגיה המקובלת מאז בריאת העולם, באמיתותן של אגדות חז"ל ובדעות מקובלות אחרות. בנושאים אלה היה ראשון אנשי המדע ב'מדעי היהדות' המודרניים . על שום הגישה הביקורתית של מחברו, עמד הספר במרכזה של סערה ציבורית, ואף הוטל חרם על קריאתו . על רקע זה, ראתה המסורת ההיסטוריוגרפית היהודית המודרנית במחברנו את אחד הקורבנות המובהקים של המאבק למען חופש המחשבה ופרסום הדעות.
ההדיר והוסיף מבוא והערות ראובן בונפיל .
המחיר שלנו:
45
₪