סדר הפעולות

איה, נערה ישראלית בת שש עשרה, נודדת לבדה בחוצות לונדון. היא ישנה בחצרות של בתים, מתקלחת בשירותים ציבוריים, אוכלת שאריות משולחנות של בתי קפה, לומדת לזהות סכנות ולחמוק מהן. איה זועמת על הוריה, שכפו עליה הגירה לעיר קרה וזרה. היא מתגעגעת לשמש, לרחובות עם ריח האספלט הנמס, לים ולחברות שלה, אך יותר מכול היא מתגעגעת ליוני אחיה, שנותר בישראל כדי להתגייס. חודשים היא מתחננת בפני הוריה שייתנו לה לחזור, וכשזה לא קורה, היא בורחת. במהלך שיטוטיה היא פוגשת את ג'יימס, מהגר מג'מייקה, שהופך לידידה ומושיעה. הוא שיחזיר אותה בסופו של דבר אל הוריה, אבל שום דבר כבר לא יהיה כשהיה. בריחתה של איה חושפת ומעמיקה סדקים שמאיימים כבר שנים על משפחתה.

חמש עשרה שנים אחר כך, איה כבר אישה נשואה, ללא ילדים, חיה בגליל בתחושת חוסר שייכות. נסיעה גורלית אחת מטלטלת את מהלך חייה ומציבה אותה ואת משפחתה בצומת דרכים. טינות נושנות צפות ועולות, יחסים עכורים מגיעים לידי פיצוץ, וברקע – סיפור אהבה ישן, אסור וסודי שממשיך להטיל את צלו. החלטות קשות יתקבלו, לבבות יישברו אבל משהו חדש יתחיל בחיי המשפחה הקטנה, טרופה אך עדיין אוהבת.

ביד רגישה ובוטחת ובשפה קולחת וצלולה, בוראת אילנה וייזר־סנש סיפור רב־שכבות, המאוכלס בדמויות פגומות, מורכבות ואנושיות להכאיב, שחייהן נשזרים אלה באלה. זה לא הבית עוסק בזהות, הגירה, זרות ותשוקה, ומתכנס לשאלה אחת שמרחפת מעל ראשן של הדמויות – מהו בית, והאם כל בית, אפילו פגום, עדיף על היעדרו? 

אילנה וייזר-סנש היא סופרת ישראלית. וייזר-סנש כתבה עד כה שלושה רומנים: על בהונות (הקיבוץ המאוחד, 2017); מתוך הגוף (הקיבוץ המאוחד, 2001); חלונות כפולים (ידיעות ספרים, 1995); זה לא הבית הוא הרומן הרביעי שלה. 

הם לא ברחו מהעולם, הם החליטו להמציא אותו מחדש.

קבוצה קטנה של ישראלים עוזבת הכול: משפחות, זהויות, עבר טעון מדי. הם טסים אל כפר נטוש בלב אוסטרליה, מקום שבו אין חוק מלבד זה שהם יכתבו בעצמם. שם, הרחק מעין הציבור וממולדת מדממת, הם מקימים ניסוי מסוכן: חברת מופת. בלי שחיתות. בלי אלימות. בלי שקרים ישנים. סדר חדש, נקי, רציונלי. לפחות על הנייר.

בראש הקבוצה עומד אדם, לא נביא ולא אידיאולוג, רק אדם שמנסה למלא חלל. נכדהּ של ניצולת שואה, הנושא עמו צוואה שאינה מרפה: לא עוד הישרדות, כי אם תיקון. אך ככל שהימים חולפים, מתברר שהשאלה האמיתית אינה איך בונים חברה, אלא מי אנחנו כשאין לנו לאן לברוח.

החוקים הראשונים נכתבים בהתלהבות. אחריהם נפערים הסדקים: מאבקי כוח שקטים, אהבות מסוכנות, סודות שנחשפים. העבר, האישי והלאומי, מסרב להישאר מאחור. זיכרונות, טראומות, ואירועי שבעה באוקטובר חודרים אל לב הקהילה ומערערים כל מוסכמה. גם הטבע האוסטרלי, פראי ובלתי מתפשר, מזכיר להם שאין שליטה מוחלטת.

אט־אט, הניסוי הופך למבחן קיצון. לא רק של רעיון, אלא של בני אדם המבקשים אחר תיקון, משמעות ותקווה. מי קובע? מי מקריב? ומה קורה כשהחזון מתחיל לדרוש מחיר?

זמן מופת הוא רומן דרמטי ומטלטל על אוטופיה במבחן המציאות, על הקו הדק שבין חלום להגשמה, ועל השאלה שמסרבת להיעלם: האם אפשר לבנות עולם צודק – בלי ליפול בדרך?

ישי סנדק הוא בוגר לימודי תסריטאות וסדנאות כתיבה מקומיות ובינלאומיות. סיפורים קצרים ושירים מפרי עטו פורסמו באנתולוגיות וזכו בפרסים. זמן מופת הוא ספר ביכוריו.