מפגש עם גבולות השפה, בניסיון לבטא במילים ובדימויים את רגש הגעגוע שנפער בעקבות אובדן אישי, עורר כמיהה להתחקות אחר אפשרות גילום הגעגוע בחומר – להעניק לו צורה בעולם. כבר בראשית החיפוש אחר אותה צורה נכספת עולה אי-הלימה בין מרכזיותו של רגש הגעגוע בחיי האדם וביצירה האומנותית בכלל והקולנועית בפרט, לבין תשומת הלב שזכה לה במחקר. אי-הלימה זו מניעה מהלך מחשבתי הנפתח בשאלות הנוגעות במהות רגש הגעגוע, רגש מופשט החומק מכל דיסציפלינה מחקרית. באמצעות השוואה בין המושג געגוע למושגים מלנכוליה ונוסטלגיה שמובילה למושג אין, ותוך כדי קריאה המציבה את הפרשנות האסתטית במרכז, געגועים מאיר אי-הלימה זו ולוקח אותנו אל תוך חקירת רגש הגעגוע מבלי להתיימר להגדירו. דרך התעמקות בטקסטים ותאוריות מתחומי מחקר מגוונים – תאוריה פסיכואנליטית, פילוסופיה, לימודי תרבות, אסתטיקה וקולנוע – ותוך כדי קריאה בכתביהם של הוגים וחוקרים כמו פרויד, ברגסון, היידגר, קריסטבה, בוים ומאלפס, מיכל לביא מתבוננת בקולנוע תיעודי אישי ישראלי עכשווי – בסרטים מאת ענת אבן, יונתן חיימוביץ' ויובל המאירי, יוצרת ויוצרים שהאסתטיקה מצויה בלב המעשה הקולנועי שלהם. מתוך מהלך מחשבתי הנע בין תחומי מחקר המחברת מציעה פרשנות אסתטית לגילום קולנועי של אחד הרגשות המהותיים בקיום האנושי. מיכל לביא, מחברת הספר געגועים: על רגש בקולנוע, היא יוצרת וחוקרת קולנוע שבמרכז הווייתה החיפוש אחר גילום רגש הגעגוע. היא מלמדת בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר, ובמשך שנים ניהלה אמנותית מוסדות קולנוע, בהם סינמטק חולון ופסטיבל קולנוע דרום. מאז טבח 7 באוקטובר, שהשפיע על חייה ועל חיי משפחתה, המאבק להשבת החטופות והחטופים הפך למרכזי בחייה, וההתמודדות עם הקיום שלאחריו עומדת במרכז עשייתה האומנותית.
שם יצרן
ספרות עכשיו רסלינג
קריאת חובה לכל הורה: על בריאות הנפש של בני נוער בעידן הטלפונים החכמים, הרשתות החברתיות והביג טק – כולל מתווה שיבה אל ילדוּת בריאה, חופשית ומאוזנת יותר.
בתחילת שנות העשרה של המאה ה-21, אחרי יותר מעשור של יציבות ואפילו של שיפור, חלה צניחה חדה במדדי בריאות הנפש של מתבגרים. שיעורי הדיכאון, החרדה, הפגיעה העצמית וההתאבדות נסקו, לעתים בשיעור של יותר מפי שניים. השאלה המתבקשת היא למה.
בספרו דור בחרדה מציג הפסיכולוג החברתי ג'ונתן היידט את הסיבות לעלייה המדאיגה בהופעת מחלות הנפש בקרב בני נוער ברחבי העולם. במחקרו על טבעה של הילדוּת, הוא מתאר את המעבר מ"ילדוּת המבוססת על משחק", שהחלה להיעלם בשנות ה-80 של המאה ה-20, אל ה"ילדוּת המבוססת על טלפון", שתפסה את הבכורה בעשור השני של המאה הנוכחית, וטוען כי זהו מהלך מכריע, משום שכדי להתבגר כראוי ולהיות למבוגרים כשירים ומשגשגים ילדים זקוקים למשחק ולחקירה עצמאית.
בקול צלול וברור היידט דוחק בנו לקחת יוזמה ולפעול, תוך שהוא מאבחן את "בעיות הפעולה הקולקטיבית" שאנחנו לכודים בהן ומציע ארבעה כללים פשוטים שיוכלו לשחרר אותנו מהן. הוא מתאר בפרוטרוט צעדים שהורים, מורים, בתי ספר, חברות טכנולוגיה וממשלות יכולים לנקוט כדי לשים קץ למגפת מחלות הנפש הזאת ולהשיב על כנה ילדוּת טובה יותר.
ג'ונתן היידט הוא פרופסור למנהיגות מוסרית בבית הספר סטרן למנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק וחוקר פסיכולוגיה מוסרית ופוליטית. הוא בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה (1992) ולימד במשך 16 שנים באוניברסיטת וירג'יניה. ספרו הקודם שיצא בעברית, למה אתם תמיד צודקים (ידיעות ספרים, 2023), זכה להצלחה רבה.
"בעיקשות ובגילוי לב היידט פורש לפנינו את השלכות העובדה שהתרנו לילדים להיסחף יותר ויותר אל תוך העולם הווירטואלי... ומציג הצעות ופתרונות שיכולים לעזור להגן על דור העתיד". - טיים
"מעשרת הספרים החשובים של 2024" – וול סטריט ג'ורנל
המחיר שלנו:
81
₪
ביום האחרון של מלחמת 12 הימים, ביוני 2025, בעוד פרשנים וגנרלים עסוקים בחישוב מאזני כוח וספירת טילים, פרופסור עוזי רבי כבר הבין שהסיפור נגמר. שהשאלה איננה עוד האם משטר האייתוללות ייפול, אלא איך ומתי.
הספר שלפניכם יצא לאור בזמן שטהרן עודנה עומדת. יחד עם זאת, הוא נכתב מתוך הכרה צלולה שהמציאות השתנתה מן היסוד: העם האיראני החליט להוריד את המשטר הטפילי מגבו. בחיבור קולח, מקורי וראשוני, סוקר רבי את סיפורה המדהים של המהפכה – מבריחת השאה וחזון ח'ומייני, דרך בניית "מדינת הצללים" של משמרות המהפכה ותוכנית הגרעין, ועד למבצע "עם כלביא" ששבר את מחסום הפחד וסימן את תחילת הסוף. האייתוללות בזבזו את האשראי שניתן להם, היתלו בעמם ובעולם, והובילו במו ידיהם את המדינה שהתיימרו להפוך לאימפריה, אל שבר עמוק שממנו לא תוכל עוד לקום. זה אינו רק תיעוד היסטורי, אלא מפת דרכים לרעידת האדמה שתעצב מחדש את גבולות המזרח התיכון ותפרק את ציר הרשע ממרכזו.
עלייתו ונפילתו של משטר האייתוללות הוא ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את האירוע ההיסטורי המתרחש מול עינינו, שצפוי לשנות מהיסוד את המציאות שבה אנו חיים.
● למה כינו אינטלקטואלים במערב את ח'ומייני "מרטין לותר קינג של האסלאם"?
● מה הפך את מלחמת 12 הימים לנקודת האל־חזור עבור הרפובליקה האסלאמית?
● כיצד הפך דור ה־Z האיראני לאיום הקיומי הגדול ביותר על המשטר?
● מה יעלה בגורלו של ציר הרשע ברגע שבו הראש האיראני ייכרת?
עוזי רבי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה. מספריו: "זמן איראן ", "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת " ורב־המכר "בחזרה לעתיד ".
המחיר שלנו:
58
₪