ואף על פי כן חינוך לחברה משותפת
ואף על פי כן חינוך לחברה משותפת הוא ספר חשוב, עדכני ומעורר תקווה המבקש להאיר את האפשרות לחיים משותפים בישראל גם בתקופה של מתחים, שסעים ומשברים. הספר מציג אסופת מחקרים שנערכו במסגרת מעבדת המחקר במרכז לקידום חיים משותפים במכללה האקדמית בית ברל בין השנים 2025-2020, והוא עוסק בשאלה כיצד חינוך יכול להפוך לכלי ממשי לבניית חברה מכבדת, שוויונית ודמוקרטית יותר. הספר בנוי משלושה שערים: חינוך פורמלי בבתי הספר, חינוך בלתי פורמלי במרחבים קהילתיים ותרבותיים, והשכלה גבוהה בקמפוס רב תרבותי. דרך מחקרים מגוונים נחשפים הקוראים למפגשים בין יהודים לערבים, למורכבות של שפה וזהות, לאתגרים של מורים המלמדים בחברה שאינה חברת מוצאם, וליוזמות המנסות ליצור דיאלוג גם במציאות טעונה. באופן הזה הספר מאפשר לקוראים להבין שחברה משותפת אינה רעיון מופשט בלבד אלא תהליך חינוכי מתמשך הנבנה בצעדים קטנים, במפגשים יום-יומיים ובבחירות פדגוגיות מודעות. ייחודו של הספר הוא בשילוב בין תיאוריה, מחקר ופרקטיקה; הוא אינו מסתפק בהצגת קשיים אלא מציע דרכי פעולה, מודלים חינוכיים ותובנות יישומיות לאנשי חינוך, למנהלים, לקובעי מדיניות ולחוקרים. לצד המורכבות שזור בו יסוד עמוק של תקווה: האמונה שמפגש, הקשבה, שפה משותפת והכרה הדדית יכולים להרחיב את מעגלי השותפות. לפנינו ספר המזמין את קוראיו לחשוב מחדש על תפקיד החינוך בעיצוב עתיד משותף. עורכות הספר: ד"ר רמה מנור, ד"ר וורוד ג'יוסי, ד"ר אורלי חיים ופרופ' אילנה פאול-בנימין הן נשות סגל בכירות במכללה האקדמית בית ברל, מכהנות בתפקידים בכירים במכללה וחוקרות פעילות במעבדת המחקר לקידום חיים משותפים.
שם יצרן
ספרות עכשיו רסלינג
במאה ה־20 – עידן פריחתה של התחבורה הציבורית – קמו חברות ספנות, נמתחו עוד ועוד מסילות רכבת ונכבשו דרכים חדשות. אלה אפשרו לרבּים לנוע בין ערים, מחוזות וארצות במחיר שווה לכל נפש ובקלות גדולה מתמיד וזימנו מפגשים בין חברות ומעמדות שונים. כיצד השפיע הדבר על יהודים ברחבי העולם ובישראל?
אסופת מאמרים זו ממלאה את החסר בחקר הניעוּת והשפעותיה על המרחב היהודי. היא בוחנת את השלכות התחבורה הציבורית על חייהן הפנימיים של קהילות היהודים הפזורות במקומות שונים, ועל קבוצות מסוימות בקִרבָּן; מתמקדת בחוויות הייחודיות של יהודים בהשתמשם בתחבורה ציבורית בימי שגרה ובמסעות ההגירה לאמריקה או לישראל; בוחנת את ייצוגיה התרבותיים של התופעה ומבררת את השפעותיה על היחסים בין קהילות של יהודים ברחבי העולם.
התחבורה הציבורית במאה ה־20 זימנה יחדיו קבוצות הגמוניה וקבוצות שוליים בחברה, והיה בכוחה להגדיר מחדש את מערכות היחסים ביניהן. היא בנתה יחסים וגשרים בין קהילות יהודים שונות ולעתים הדגישה מאפייני תרבות נבדלים. לתחבורה הציבורית היו גם היבטים לאומיים. להקמת מערכת תחבורה ציבורית יהודית עצמאית בארץ ישראל המנדטורית ובמדינת ישראל היו מניעים לאומיים, וכמו כל מערכת לאומית, גם לה יש מאפייני זהות ומקום.
כך, בין תחנותיו של ספר זה נחשפת היסטוריה רב־קולית ומרובדת של התחבורה הציבורית כמרחב חברתי, תרבותי ורגשי חשוב, אך שקוף לעינינו, בחוויותיהם של יהודים בעת החדשה. היה זה מרחב של תנועה, מפגש, ניידות והדרה, ששיקף את תהפוכות הזמן, וההתמקדות בו מאפשרת התבוננות אחרת בהיסטוריה היהודית.
המחיר שלנו:
72
₪