חן המקרא והדורו כמעין - אורי אהרן

אני רק רוצה חברה. מישהי שאוכל לספר לה על הדאגות והשמחות של היום־יום... מישהי שלא תסגיר את סודותי. בן אדם לעולם לא יוכל להיות חברה כזאת, לכן בחרתי ביומן.

כך נולד ב־1939, על רקע אימת מלחמת העולם השנייה, מסמך תמים וטהור הכתוב בכישרון גדול, המנצנץ מתוך החשכה ומהדהד את התבגרותה, תקוותיה וחלומותיה של נערה. את היומן כתבה רניה שפיגל שנולדה ב־1924 למשפחה יהודית בדרום־מזרח פולין.

עם פרוץ המלחמה עוברת רניה עם אחותה הצעירה אליזבת אל סבן וסבתן בפשמישל שבדרום פולין, בעוד אמם נותרת בוורשה. הניתוק מן האם ומציאות הכיבוש הגרמני הופכים את היומן לתיעוד חי של ימי ההתבגרות בצל מלחמה: שיעורים וחברות; התאהבות בנער זיגוֹ; כמיהה בלתי פוסקת לאם שנקרעה ממנה – והכול בין פצצות וצבאות פולשים. רניה חלמה להיות סופרת, ועמודי היומן שזורים בשירה חדה ומרגשת.

כמו אצל אנה פרנק, תהפוכות המלחמה וחיי האימה של היהודים תחת שלטון הנאצים גולשים לכתיבה הפרטית, היומיומית של רניה. עם הקמת הגטו בפשמישל נכפית על רניה הכניסה אליו. זיגוֹ מצליח להבריח אותה ולהסתירה בבית הוריו, אך לא מצליח להצילה. ביולי 1942 נקטעים כתביה. השורות האחרונות נכתבות בידי זיגו, לאחר שרניה נרצחה בידי הגסטפו.

יומנה של רניה תורגם מן הפולנית המקורית, וכולל דבר פתיחה, אחרית דבר והערות מאת אחותה שניצלה, אליזבת בלק. זהו מסמך היסטורי נדיר – וקולה של רניה שפיגל ממשיך לחיות דרך יופיין של מילותיה ודרך אהבתם של אלה ששמרו על מורשתה.

ב־2020 ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, המוכרים כ"הסכמי אברהם". הסכמים אלה פתחו בפני ישראל הזדמנויות חדשות במרחב המזרח התיכון והים האדום מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ואולם, מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, בלבנון כנגד חיזבאללה, כנגד החות'ים בתימן וכן "מלחמת 12 הימים" מול איראן, גרמו לנסיגה ולאובדן של חלק מהישגים של "הסכמי אברהם". קובץ זה, הכולל עשרים מאמרים של טובי המומחים בארץ בתחומי לימודי המזרח התיכון וישראל, מנתח את השינויים שהתחוללו במקומה ובמעמדה של ישראל בעקבות שני האירועים הדרמטיים הללו. פרקי הקובץ מתמקדים בבחינת השינויים שהתחוללו במרחב האזורי המקיף את ישראל, שכולל את המזרח התיכון, הים התיכון והים האדום. זהו הקובץ השלישי בטרילוגיה, הכוללת גם את הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017); ובין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (2021).

פרופ' אלי פודה – חבר סגל בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א, 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו־כן, הוא כתב וערך 16 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי המזרח התיכון המודרני, יחסי ישראל־ערב ומקומה של ישראל במזרח התיכון.

פרופ' און וינקלר – חבר סגל בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם ועמית מחקר במכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כראש החוג (2025-2022). כמו־כן, הוא כתב וערך 9 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי ההיסטוריה הדמוגרפית והכלכלית של המזרח התיכון המודרני.