הוא נולד בליל סערה שאינו מבשר טובה. אמו האדוקה בדתה זנחה אותו כתינוק, וכשחזרה, טיפלה בו באהבה חונקת ובקפדנות נטול חמלה. אביו האקסצנטרי והמאני-דפרסיבי העדיף את הציד, הבזים והסוסים על פני אשתו (שהיתה גם בת דודתו) ובנם הנכה. משפחתו, שנמנתה עם האצולה הכפרית, שמרה על נכסיה באמצעות נישואי קרובים, ולא ראתה בציור קריירה הולמת לאציל. אך הילד, אנרי, שכבר בגיל שמונה ידע שאינו כשאר הילדים, נאבק באומץ ובהומור במזלו הביש. כשבגר חבר לבקבוק, לזונות ולבוהמה הפאריסאית כדי להימלט מן הסלידה שעורר במראהו. חיים חריגים אלו הם הרקע לציוריו הנפלאים, המכוערים-יפים של הצייר הננס בעל תווי הפנים הבוטים, כפי שעולה מהביוגרפיה המרתקת והנוגעת ללב, המתארת באופן ססגוני לא רק את האמן ומשפחתו אלא גם את ה``מילייה`` - הסביבה האמנותית והאנושית - שבה חי ובילה. ג`וליה פריי, בוגרת אוניברסיטת ייל, היא חוקרת תרבות וספרות צרפת של המאה ה19-. בכתיבת ביוגרפיה מקיפה ומרתקת זו הסתמכה פריי בפעם הראשונה על חליפת מכתבים של משפחת טולוז-טלרק - חומר אותנטי שלא התפרסם עד כה. ``ספרה של ג`וליה פריי חושף כל היבט בנסיבות חייו ובאופיו הייחודיים של טולוז-טלרק, המשתקפים בעבודותיו... לבד מהיותו מחקר רב ערך על חיי האמן וה``מילייה שלו``. ניו-יורק טיימס ``ביוגרפיה סוחפת המציגה באור חדש את תולדותיו של טולוז-טלרק``. אובזרוור