ג'נוסייד ויחסים בין-לאומיים - מרטין שו
מדוע חלק ממקרי רצח העם נחרטים בתודעה ובזיכרון האוניברסליים ואחרים לא? האם התהליכים המובילים לרצח עם הם בעיה פנימית הנובעת מאופיין של החברות ושל המדינות שבמסגרתן הוא מתחולל או שהם מושפעים מכוחות בין־לאומיים? האם חלו שינויים ניכרים בטיבו ובהיקפו של רצח העם במרוצת המאה ה־20 או שרק הגדרתו השתנתה?
ג'נוסייד ויחסים בין־לאומיים מתמקד בנקודות הדמיון בין מקרי אלימות בקנה מידה לאומי שהתרחשו בתקופות ובמקומות שונים ברחבי העולם עד היום, מרואנדה ודארפור, דרך סוריה ואינדונזיה ועד קולומביה והסכסוך הישראלי-פלסטיני. הספר בוחן כיצד השפיעו השינויים הגלובליים רחבי ההיקף של המאה האחרונה על התופעה של רצח עם, על האופן שבו אנו מבינים אותה ועל הפעולות שיחידים, חברות ומנהיגים כיום נוקטים כלפיה.
הספר מציג את תופעת הג'נוסייד, המתרחשת גם במציאות של ימינו, בעזרת תובנות מתחום מדע המדינה והיחסים הבין־לאומיים וממחקר הג'נוסייד. הוא מציע גישה מחקרית חדשנית וייחודית אשר בוחנת את התופעה בהקשר של תהליכים בין־לאומיים במקום להשוות בין מקרים נפרדים של ג'נוסייד במדינות ובאזורים שונים, כפי שנעשה עד כה. ג'נוסייד ויחסים בין־לאומיים מעלה שאלות נוקבות וחיוניות להבנת המתרחש במקרי רצח עם מודרניים וממקם את התופעה בסדר העולמי של המאה ה־21.
מרטין שו הוא פרופסור אמריטוס ליחסים בין־לאומיים ולמדע המדינה באוניברסיטת סאסקס, חוקר בכיר במכון ברצלונה ללימודים בין־לאומיים ועמית מחקר במחלקה ליחסים בין־לאומיים וזכויות אדם של אוניברסיטת רוהמפטון בלונדון, המתמחה בפוליטיקה עולמית, מלחמה וג'נוסייד. מספריו הבולטים: What Is Genocide? (2007) ו־Theory of the Global State: Globality as Unfinished Revolution (2000).
ספרה של חגית דבורה אדלר מציע עיון מחודש בעיצובה של דמות האישה ביצירת עמליה כהנא-כרמון. קריאה פמיניסטית חושפת דמות של אישה חזקה המודעת היטב הן לכוחה והן למידת השפעתה על הגבר; זו אישה המתנהלת במרחב באופן פעיל ומודע, וככזה הוא פותח בפניה אפשרויות בחירה מגוונות. הקריאה הפמיניסטית עומדת על העובדה שהאישה בסיפוריה של כהנא-כרמון היא לרוב דמות דינמית ואיתנה המתנגדת לסדר הגברי שדוחק אותה אל האחרוּת והשוליות; היא בעלת יכולת לנהל את חייה ואת קשריה עם הגבר ועם העולם כהבנתה, ובשום מקרה היא אינה חסרת שליטה. עיצובו של הקול הנשי ביצירה אינו נפרד מקולה האישי של כהנא-כרמון, אשר אותו השמיעה בתכיפות במאמרים ובמסות שפרסמה בעיתונות. יצריות האישה, מיניותה והתנגדותה למנגנון הדיכוי הגברי מקבלים ביטוי נרחב בכל הדמויות הנשיות בסיפורי הקובץ "בכפיפה אחת", כמו גם בדמותה של נועה טלמור, גיבורת הרומן "וירח בעמק איילון", הנוקטת ב"התנגדות של יום יום".
שימוש בלשון פרגמנטרית ונטייה אינטנסיבית לחזרתיות, לשילוב של ציטוטים ממקורות שונים, ולרשימות קטלוגיות מבטאת דווקא את הנפש הקרועה של הגבר ואת חרדתו כפי שהיא באה לידי ביטוי באמצעות חילוף התפקידים המגדרי בנובלה "שם חדר החדשות". החריגה של דמויות הגבר והאישה מהסטריאוטיפים המגדריים מתגלה גם בנובלה "ממראות גשר הברווז הירוק", אשר במרכזה טראומה-נשית והאפשרות לספר אותה מחדש, כנרטיב נשי. חילוף תפקידים מגדרי הוא לב עניינו של הרומן "ליוויתי אותה בדרך לביתה", אשר במהלך מזהיר כורכת בו כהנא-כרמון את התשוקה הנשית ביחד עם יחסי הכוח העדתיים בישראל של סוף המאה ה-20, כפי שהם משתקפים מחשבון הנפש שעורך הגבר.
חגית דבורה אדלר היא דוקטור לספרות עברית, בוגרת בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב; חוקרת תרבות ומגדר המתגוררת בשנים האחרונות בקיגאלי (רואנדה). במסגרת מחקרה העכשווי על שימור זיכרון ועדויות נשיות ביחס לרצח העם שהתרחש ברואנדה בשנת 1994, עתיד לראות אור ספרה "My Journy" , אשר מתעד בגוף ראשון עדות מאוחרת שנמסרה בבית הדין הגבוה לצדק בבריסל על ידי שורדת הטבח.
המחיר שלנו:
71.40
₪