לכתוב על ההבהוב. על ההיעלמות. על הקלות שבה סיפור ארמוני מפואר וגבישי הופך מחדש לגרגרים של חול, לבוץ, חומר גלם ביד שכבר מותשת מלישה. מגעגוע לדבר השלם. לסיפור שהיה, שממש היה, שכמעט היה, שכבר חלמתי אותו לפני שכתבתי אותו. שכבר חשבתי שהוא
אמת. לכתוב על האכזבה. על הפער הבלתי אפשרי לגישור בין הסיפור שחלמתי לבין המילים שמתעגלות החוצה, מזדייפות תוך כדי, משקרות בהכרח.
אישה יושבת וכותבת מלים על צג. איפה היא, האישה שכותבת? על הכיסא מול המחשב, או בעולם שאותו היא כותבת? מי מחזיק את מערכת היחסים שבין מי שכותבת לבין מה (ומי) שנכתב? מי מגלה למי את האמת?
בספר כמו משאלה של אף אחד מזמינה מירי רוזובסקי את הקוראים למסע אינטימי אל לב המעשה היצירתי. זהו קובץ מסות אישיות ועיוניות, ובו תנועה לא שגרתית בין מצבים שונים של כתיבה. הספר נע בין המשגה תיאורטית מתחומי הפסיכואנליזה, הפילוסופיה והספרות לבין כתיבה חשופה ואישית, ומסרב להתכנס להגדרה אחת.
כמו משאלה של אף אחד הוא טקסט חד ומקורי, אשר בוחן את פעולת הכתיבה כעמדה נפשית. בתוך כך הוא מעלה מחשבות על כתיבה בעת הזו, על הקשר בין הכתיבה והחיים, ומנסה לענות (או לפחות לשאול) את שאלת השאלות: למה בכלל לכתוב?
מירי רוזובסקי היא סופרת, עורכת ומו"לית הוצאת "שתים". מחברת רבי־המכר אותה האהבה כמעט (2005, כנרת זמורה דביר), פעם בחיים (2009, כנרת זמורה דביר) וכמו לשבור אור (2017, כנרת זמורה דביר).