מרוב שהיתה מרוכזת בחיפוש, היא בכלל לא שמה לב שהתחיל לרדת גשם שוטף. בתוך שנייה הרחובות נהפכים לנהרות. היא נדחקת לתוך אוטובוס שמגיע בשעטה במורד הרחוב. גל של אנשים מעיף אותה. היא נופלת ומתיישבת בטעות על ברכיים של איזה הודי אחד. הודי אחר מתעטש עליה. אולי אלרגי לפרחים. היא דוחקת את הפנים שלה אל החלון כדי שלא תפספס את התחנה. פתאום מבעד לחלון היא רואה איש אחד בחליפת עסקים מהודרת, לבן וסמוק. הוא מנפנף בידיו, כמו טחנת רוח, בניסיון נואש למצוא מונית. זה דייב! דייב, היא צועקת לו, דופקת על השמשה. אבל הוא לא רואה אותה.
אסיה היא חוקרת המתגוררת עם בתה בניו יורק. היא מוטרדת ממשבר האקלים המאיים על העולם, וגם דואגת לבתה אנה, שבאחרונה החלה חותכת את עצמה. אסיה מייחסת את ההתנהגות של אנה לכך שבעלה קם ועזב את הבית לטובת אישה אחרת, אבל אולי לא זה שורש הבעיה?
אסיה רגילה לדאוג לכולם, לפתור בעיות. אבל כשהיא נוסעת לסינגפור כדי לנסות לצמצם את הסכנה המאיימת על האי מהצפות, היא מוצאת עצמה לכודה במה שנראה כאפוקליפסה שחיכתה לה כל העת.
אי בגובה המים הוא ספר חכם על קטסטרופות: אלה שקרו, ואלה שקורות ועוד עשויות לקרות. הוא גם ספר נוגע ללב על משברים אישיים, נטישה ואובדן.
ד״ר תמר עילם היא חוקרת בתחום הבינה המלאכותית. זהו ספרה הראשון.
נאוה צוקרמן , מחלוצות התיאטרון העצמאי והפוסט־דרמטי בישראל, פורסת באסופה זו שלושה טקסטים בימתיים נועזים מתקופות שונות של יצירתה, המפרקים ומרכיבים את השפה, הגוף והעשייה הבימתית, ומהדהדים, כל אחד בדרכו, את חותמה המיוחד כמחזאית, במאית ויוצרת פורצת דרך. איש נקודה אישה (1988), ג׳ודי יקירתי (2000), השיטה (2003).
נאוה צוקרמן היא במאית, מחזאית, מייסדת ומנהלת אומנותית של תיאטרון תמונע בתל אביב. ייסדה את אנסמבל תמונע ב־1981 ואת תיאטרון תמונע ב־1999, כבית ליצירה עצמאית ורב־תחומית בתיאטרון, במחול ובמוזיקה. ביימה כשלושים הצגות בארץ ובעולם, בין היתר בפסטיבלים מובילים כגון Singapore Arts Festival (1996), פסטיבל אדינבורו פרינג’ (1985–1996), Shakespeare Festival Gdańsk (1995), Dublin Theatre Festival (1996), פסטיבל עכו (1982–1988)ופסטיבל ישראל (1985–1990). יצירותיה זכו להכרה בין־לאומית ולפרסים רבים, ובהם Fringe First (1991), ופרסי מפעל חיים מטעם קיפוד הזהב (2000), שרת התרבות (2009), פרס אגמון (2022) ופרס רוזנבלום (2024).
המחיר שלנו:
61.60
₪