כל עוד הוא ממשיך להיות יצור חברתי, הוא אינו יכול שלא להשתתף באלימות, המצויה בעצם קיומה של החברה. כאשר שתי אוות נלחמות, תפקידו של חסיד אהימסה (אי - אלימות) לעצור את המלחמה. זה שאינו מתאים לחובה זו... זה שאינו כשיר להתנגד למלחמה יכול לקחת חלק במלחמה, ובד בבד לנסות בכל מאודו לשחרר את עצמו, את אומתו ואת העולם ממלחמה". "חיי הם המסר שלי, "אמר גנדהי, ואכן כוחה של האוטוביוגרפיה שלו טמון בכך שכל השקפה, שאלה או סוגיה בספר נובעת מעצם סיפור חייו ושזורה בהם. אין אלה דברי הגות תיאורטיים, אלא מופת חד - פעמי של מעשה ורוח, המפרים זה את זה. בגילוי לב מרשים, בקור רוח וללא בושה, מגולל בפנינו גנדהי את סיפורו ואינו מסתיר אף לא אחד מכישלונותיו. הקורא הישראלי יופתע לגלות עד כמה רלוונטי גנדהי לסוגיות המעסיקות אותנו כאן - כיחידים, כחברה וכלאום. אלימות ואי - אלימות, שחרור ומאבק לעצמאות, יחסי בעל - אשה וחינוך ילדים, ואפילו ענייני תזונה ורפואה - בכל אלה הוא עוסק בספרו. וכך כרוכים זה בזה סיפור אישי של אחד המנהיגים הגדולים של המאה ה - 20, דרך הרוח וההיסטוריה, באוטוביוגרפיה מרתקת, מעוררת מחשבה ונוגעת ללב.