ספר זה עוסק בהיבטים הרגשיים החבויים בסיפורי התלמוד ומציע מבט חדש על יחסם של חכמי התלמוד לעולמו הרגשי של האדם ועל כוחם של רגשות בעיצוב חייו ומעשיו. באמצעות קריאה צמודה ומדוקדקת במקורות חושפת שולמית ולר את התפיסות הרעיוניות והערכיות הגנוזות בסיפורי התלמוד העוסקים בכעס, עלבון, חשדנות, קנאה ושנאה - רגשות שליליים המתעוררים במפגש בין בני-אדם ומשפיעים על מערכות היחסים החברתיות והמוסריות.
הספר מראה כי מאחורי העלילות הקצרות והדיאלוגים התמציתיים של הספרות התלמודית מסתתרת מחשבה מורכבת על טבע האדם: על הסכנות הטמונות בהתפרצות הכעס, על כוחו ההרסני של העלבון, על האחריות המוסרית הכרוכה בחשד ובקנאה, ועל האופן שבו רגשות אלה עלולים להביא לפירוד, לסבל ואף לחורבן. בד בבד מצביע המחקר על המתח שבין הגינוי החריף של רגשות אלה לבין ההכרה בכך שהם חלק בלתי נמנע מן הקיום האנושי, ועל הדרכים הספרותיות והרטוריות שבהן מבקשים חכמי התלמוד לעצב את היחס אליהם.
בהמשכם של מחקריה הקודמים של המחברת על עולם הרגש בספרות התלמודית, מציע ספר זה תרומה חשובה להבנת ממדיה האנושיים והתרבותיים של ספרות חז"ל. הספר פותח צוהר לקריאה חדשה בסיפורים המוכרים מן התלמוד ומראה כיצד מבנה הסיפור, לשונו וסגנונו משמשים אמצעי לביטוי רעיונות מוסריים ותפיסות עומק על טבע האדם ועל יחסי אדם וחברה.