כשאליסון חווה את שיברון הלב הראשון שלה, היא לא מחפשת נקמה, הסברים או התחלה חדשה - היא רק רוצה לברוח.
מצוידת במזוודה ולב שבור, היא חוזרת לבלקרידג', הכפר הקטן שבו בילתה את חופשות הקיץ שלה כילדה, המקום האחרון שבו הרגישה בטוחה באמת.
היא מצפה למצוא שם שקט, נחמה וזיכרונות מתוקים מהעבר, אבל מהר מאוד מגלה שהכפר אליו שבה כבר מזמן אינו המקום שהיא זוכרת.
חברי הילדות שאיתם היא מתאחדת נראים שמחים לראות אותה, אבל כל אחד מהם מסתיר סודות, שקרים ופצעים שמעולם לא באמת החלימו.
לצד כל אלה אליסון פוגשת בהיידן.
הבחור שכולם מזהירים אותה מפניו. המנודה של העיירה.
זה שאנשים לוחשים את שמו בשקט ומעדיפים לא להתקרב אליו.
אבל בניגוד לכולם, אליסון לא מצליחה לשמור מרחק מהבחור הזעוף והציני.
מאחורי המבטים הקרים והשתיקות הארוכות היא מזהה כאב שמרגיש מוכר מדי, וככל שהקשר ביניהם הולך ומעמיק, כך הגבולות בין אמת לשקר מתחילים להיטשטש.
כל השקרים שסיפרתם הוא החלק הראשון בדואט הרכס השחור, שמקדים את הספר כל האמת שהסתרתם.
מומלץ להמשיך ישירות לחלק הבא כדי להשלים את סיפורם של היידן ואליסון.