מה שמתחיל כהתערבות, יכול להיגמר רק בכאב לב.
המעבר לאמצע שום מקום רגע לפני שעליתי לי"ב, לא היה אידיאלי.
מצד שני, גם המוות של אחי היה רחוק מזה.
זו הייתה אמורה להיות התחלה חדשה – עיירה חדשה, תיכון חדש, אווירה חדשה. רק כמה חבל שטעויות העבר שלי רדפו אחריי גם לפה.
אבל אז נכנס לתמונה ג'ייס ריברה, הבחור מהבית הסמוך.
אנשי העיירה מטורפים עליו, התלמידים בתיכון מעריצים אותו, והחברים שלו לקבוצה נופלים לרגליו.
באולם הכדורסל, הוא אל מוקף בני אנוש.
ומחוץ לאולם, הוא ממש לא מה שציפיתי.
הוא עמוק וטהור ו... מיוסר במידה שמרעידה לי את הרגליים. ובכל זאת, איכשהו הוא מספק לי אור בזמן שאני מספקת לו תקווה.
בסופו של דבר, או שנכאיב זה לזה או שנרפא זה את זה. אין שום דבר באמצע.