וטהר ליבנו - אורי ספראי

כיצד התמודד העולם היהודי עם המציאות הטרגית של יהודים שנתפסו ונשבו בזמן מלחמה למטרות כופר ועם פליטים יהודים שנאלצו לנוס על נפשם? פליטים ושבויים בוחן את המשבר העצום שפרץ בעקבות המלחמות בממלכת פולין-ליטא באמצע המאה השבע-עשרה, אשר כתוצאה מהן נשבו אלפי יהודים או נאלצו להימלט על נפשם והתגלגלו חסרי כול ברחבי אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה.

זהו הספר הראשון המציג את הדרכים שבהן העולם היהודי פעל כדי להתגבר על האסון. לצד סיפורי הסבל של הקורבנות חושף הספר תמונה מופלאה של התגייסות ושיתוף פעולה חוצה גבולות בעולם היהודי במאמץ לתת מענה לשורדים בכל מקום שאליו הגיעו – מפרס ועד העולם החדש, ומארצות גרמניה ועד מצרים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לשבויים היהודים שנשלחו באלפיהם להימכר בשוקי העבדים באיסטנבול ולרשתות הכלכליות היהודיות הבין-אזוריות שנוצרו כדי לפדות אותם. בהתבסס על מסד עשיר של מקורות בשתים-עשרה שפות עוקב הספר אחר חוויותיהם של הפליטים והשבויים עצמם – וכן אחר מגוון הדרכים לסיוע שפיתחו המרכזים היהודיים החשובים באותה תקופה כדי לעזור לשורדים להתגבר על חוויותיהם הטראומטיות ולבנות את חייהם מחדש.   

פליטים ושבויים הוא מבט אינטימי במשבר בינלאומי מתחילתו ועד לפתרונו – ותוך כדי כך מגולל  סיפור אנושי מרתק, הרלוונטי לחיינו גם כיום. הספר זכה בפרס רחל פלדחי ברנר מטעם המכון הפולני לאמנות ומדע באמריקה, נכלל ברשימה הסופית של הזוכים בפרס הספר היהודי הלאומי בארצות הברית, וזכה לציון לשבח במסגרת פרס קולצ'יצקי בלימודים פולניים מטעם האגודה ללימודים סלאביים, לימודי מזרח אירופה ואירו-אסיה.  

"ספר זה הוא תרומה מרכזית לחקר ההיסטוריה היהודית בתחומי הכלכלה, הטראומה, המגדר, הפילנתרופיה, ההגירה והפוליטיקה. זהו מחקר בעל חשיבות ראשונה במעלה" (סטיבן ג' זיפרשטיין, אוניברסיטת סטנפורד).

"בספר זה חושף טלר פרק בעל חשיבות מכרעת בהיסטוריה היהודית. טענתו המרכזית היא כי עקירת היהודים מאוקראינה, ליטא ופולין באמצע המאה השבע-עשרה השפיעה בדרכים מגוונות ומשמעותיות על הקהילות היהודיות לא רק באימפריה העות'מאנית ובאירופה, אלא אף בצפון אפריקה ובפרס. פליטים ושבויים הוא ספר שיקראו בו ויצטטו אותו עוד שנים רבות" (גרשון ד' הונדרט, אוניברסיטת מקגיל).

ואולי המשטרה צועדת אל סופה דן בבעייתיות שבה שקועה משטרת ישראל  – זאת בהשפעת ההיסטוריה שלה, נוסף על גורמים כמו המתח בין שיטור לדמוקרטיה, התרבות הארגונית, האלימות שהיא מרבה לנקוט בה והתנהלות השר הנוכחי, איתמר בן גביר, בצד ההתעלמות היחסית מתופעות כמו פשיעה במגזר הערבי וכנגד נוצרים. על רקע זה עולה השאלה אם המשטרה כפי שהיא היום הגיעה לסוף דרכה ויש מקום להקמת מוסד חדש לשמירה על הסדר ומניעת עבריינות. הספר מסתיים בהצעות לשינויים אפשריים בשיטור בישראל.

ד"ר אראלה שדמי שירתה כקצינה במטה הארצי של המשטרה עד פרישתה בדרגת סגן-ניצב. ניסיונה במשטרה, יחסיה הקרובים עם מפכ"לים וקצינים בכירים אחרים, לימודי משטרה בארצות הברית וזכייתה במלגת פולברייט – שהודות לה העמיקה את ההיכרות הקרובה עם נושא השיטור –הובילו אותה למחקר ולכתיבה בנושא ולהובלת לימודי משטרה בארץ כדיסיפלינה מדעית העומדת בפני עצמה.

ד"ר שדמי התמחתה גם בתחום לימודי נשים ופרסמה ספרים ומאמרים בנושא. כמו כן היא פעילה פמיניסטית לשינוי חברתי ופעילת שלום שהובילה כמה יוזמות, ביניהן מרכז "קול האישה" בירושלים, תנועת "האם החמישית", כנס קישורים בין סביבה, פמיניזם וצדק חברתי, ופעילות כאשכנזייה בארגון הפמיניסטי-מזרחי "אחותי".

בין פרסומיה: תולדות משטרת ישראל (שני ספרים), ארץ מאובטחת, לחשוב אישה, דרך אם, ומורשת האימהות: הדרך לעולם אחר – מעבר לפטריארכיה, קפיטליזם ועליונות המערב.

ב־2020 ישראל חתמה על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו, המוכרים כ"הסכמי אברהם". הסכמים אלה פתחו בפני ישראל הזדמנויות חדשות במרחב המזרח התיכון והים האדום מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית. ואולם, מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה ברצועת עזה, בלבנון כנגד חיזבאללה, כנגד החות'ים בתימן וכן "מלחמת 12 הימים" מול איראן, גרמו לנסיגה ולאובדן של חלק מהישגים של "הסכמי אברהם". קובץ זה, הכולל עשרים מאמרים של טובי המומחים בארץ בתחומי לימודי המזרח התיכון וישראל, מנתח את השינויים שהתחוללו במקומה ובמעמדה של ישראל בעקבות שני האירועים הדרמטיים הללו. פרקי הקובץ מתמקדים בבחינת השינויים שהתחוללו במרחב האזורי המקיף את ישראל, שכולל את המזרח התיכון, הים התיכון והים האדום. זהו הקובץ השלישי בטרילוגיה, הכוללת גם את הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון (2017); ובין יציבות למהפכה: עשור לאביב הערבי (2021).

פרופ' אלי פודה – חבר סגל בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א, 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו־כן, הוא כתב וערך 16 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי המזרח התיכון המודרני, יחסי ישראל־ערב ומקומה של ישראל במזרח התיכון.

פרופ' און וינקלר – חבר סגל בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם ועמית מחקר במכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כראש החוג (2025-2022). כמו־כן, הוא כתב וערך 9 ספרים ופרסם מאמרים רבים בנושאי ההיסטוריה הדמוגרפית והכלכלית של המזרח התיכון המודרני.