התנ״ח שלי - אמל אסעד

המינוי למנכ"ל נחשב לדובדבן שבקצפת של עולם העסקים, אבל זהו רק השלב הראשון בשלבי ההתפתחות המחייבים את המנכ"ל להמציא את עצמו מחדש כדי להמשיך להוביל בסביבה משתנה. במחקר חסר תקדים שבחן את התנהלות כל המנכ"לים של חברות מדד S&P 500, לצד יותר מ־100 ראיונות עומק עם מנכ"לים ודירקטורים, גילו הילדברנד וסטארק את מה שהם מכנים מחזור החיים של מנכ"ל, הכולל חמישה שלבים – היציאה לדרך, הכיול, ההמצאה מחדש, מלכודת השאננות והמורשת. כל שלב מגלם כוחות דוחפים וכוחות מעכבים, המחייבים את המנהלים לטפח כישורים חדשים ולפתח אסטרטגיות שונות כדי לפרוח ולהצליח.

מנכ"לים מצליחים מתוארים לא פעם כגיבורים מגובשים שניחנו בכישורי מנהיגות יוצאי דופן. הילדברנד וסטארק מנפצים את המיתוס הזה ומעניקים לנו הבנה ייחודית בנוגע לאופן שבו מנהיגים יוצאי דופן מתגברים על אתגרים צפויים ומפתחים את החוסן המנטלי, העמידות הרגשית והמודעות העצמית הנדרשים כדי להמשיך ולהסתגל למציאות המשתנה.

מחזור החיים של מנכ"ל הוא בעל חשיבות רבה לא רק למנכ"לים המבקשים לעלות למדרגה הבאה של הביצועים, אלא גם למנהלים ועובדים הרואים עצמם בתפקיד הזה. ספר זה יעניק לכם את האמת הפשוטה על מה שנדרש כדי להיות מנכ"ל מצליח.

קלאודיוס א' הילדברנד, PhD, מאמן ויועץ למנכ"לים ולמנהיגים עתידיים לשגשג ולהצטיין בתפקידם. הוא עומד בראש תחום CEO Performance Analytics בחברת Spencer Stuart וכותב קבוע ל־Harvard Business Review.

רוברט ג' סטארק הוא יועץ ומאמן מנכ"לים ודירקטוריונים. הוא מסייע למנכ"לים להצטיין, למועמדים לתפקיד מנכ"ל להתכונן לתפקיד, ומלווה דירקטוריונים בתהליכי מעבר מנכ"ל שמייצרים ערך. תובנותיו מתפרסמות באופן תדיר בכתבי עת עסקיים, בהם Harvard Business Review.

"המנכ"לים המצליחים ביותר הם אלה היכולים לקלוט נתונים ולעבד אותם במהירות כדי להסתגל לתחרות המשתנה בלא הרף. מחזור החיים של מנכ"ל מציע תובנות מנהיגים על האופן שבו המנכ"לים המרשימים ביותר של דורנו בנו וטיפחו עסקים מצליחים, התמודדו עם אתגרים וניהלו משברים".
– סטיבן א' שוורצמן, יו"ר, מנכ"ל ומייסד בלקסטון ומחבר שיעורים במצוינות (בהוצאת מטר)

בספרו המשטר הישן והמהפכה הוכיח ההוגה הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל (1805–1859) שאף כי המהפכה הצרפתית הייתה אירוע המבשר את העידן הפוליטי המודרני, ואף כי הדגימה הלכה למעשה את השיח הדמוקרטי בן זמננו (זכויות אדם ואזרח, אומה, ריבונות העם), בסוגיה אחת היא הלכה דווקא בעקבות המשטר הישן: הקמתה של מדינה ריכוזית. בדומה למשטר הישן אשר ביטל את שרידי השיטה הפאודלית למען חיזוקה של המדינה, חיזקה המהפכה הצרפתית את המדינה ואת המִנהל שבתוכה, וביטלה גופי ביניים ומוסדות עצמאיים, כשהיא עושה זאת בשם העם – הריבון במקום המלך. בעיניו של טוקוויל, ההמשכיות הזאת שבין המשטר הישן למהפכה הצרפתית איננה רק תיאור עובדתי, אלא גם פגם מהותי, המסביר במידה רבה מדוע נפלה הרפובליקה בקלות לידיו של נפוליאון, כעשר שנים בלבד לאחר פרוץ המהפכה. ההכרעה הפוליטית, לטובת השוויון ועל חשבון החירות, טומנת בחובה סכנה הניצבת בפני כל משטר דמוקרטי: ניהול ומשטור החברה האזרחית, תוך צמצום מעורבוּתה והרחקתה מתהליך קבלת ההחלטות. המשטר הישן והמהפכה אינו רק מחקר פורץ דרך בתאוריה פוליטית, אלא שהוא גם משלים את הניתוח שבו פתח טוקוויל בספרו הראשון "על הדמוקרטיה באמריקה", באשר לתנאים הנדרשים ליצירת משטר דמוקרטי ליברלי, שבלעדיהם מרחפת מעליו סכנה לשלטון אוטוריטרי.

המשטר הישן והמהפכה יצא לאור בשנת 1856, ותורגם על-ידי הוד הלוי. נוספו לו אינדקס שמות, מקומות ומושגים וכן אחרית דבר, "שוויון וחירות, מהפכה ומשטר ישן: היֵלכו השניים יחדיו?" על עמדתו החצויה של טוקוויל ביחס למהפכה הצרפתית, מפרי עטו של פרופ' דניס שרביט מהאוניברסיטה הפתוחה, העורך המדעי של הספר.