הַי, זוֹכְרִים אוֹתִי? אֲנִי כְּרָאמֶל, הֶחָתוּל הֲכִי מֻכְשָׁר בָּעוֹלָם (לְפָחוֹת כָּכָה אֲנִי חוֹשֵׁב!). הַפַּעַם אֲנִי כָּאן בִּמְשִׂימָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ – לְלַמֵּד אֶתְכֶם, צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, לְפַסֵּל אוֹתִי וְאֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי בִּפְּלַסְטֵלִינָה.
כִּי פְּלַסְטֵלִינָה הִיא כְּמוֹ קֶסֶם. אֶפְשָׁר לִצֹּר בָּהּ הַכֹּל, וְכָל אֶחָד יָכוֹל -
מֵהַקְּטַנִּים וְעַד הַגְּדוֹלִים, מֵהַמְּנֻסִּים וְעַד הַמַּתְחִילִים.
אָז קָדִימָה, סַלְסְלוּ שְׂפָמִים, הַבְרִישׁוּ פְּרָווֹת, וְהַתְחִילוּ לְשַׂחֵק וְלִצֹּר בִּפְּלַסְטֵלִינָה אֶת הָעוֹלָם שֶׁלִּי, שֶׁעַכְשָׁו הוּא גַּם שֶׁלָּכֶם.
כְּרָאמֶל בִּפְּלַסְטֵלִינָה הוּא שִׁתּוּף פְּעֻלָּה שָׂמֵחַ וּמָלֵא דִּמְיוֹן בֵּין שְׁתֵּי יוֹצְרוֹת: הַסּוֹפֶרֶת מֵאִירָה בַּרְנֵעַ־גוֹלְדְבֵּרְג, שֶׁבָּרְאָה אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל כְּרָאמֶל בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה בְּיוֹתֵר עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָאָמָּנִית וּמַנְחַת הַסַּדְנָאוֹת גִּילִי דְרוֹבֶּר, שֶׁפִּסְּלָה אֶת הָעוֹלָם בְּחֹמֶר שֶׁכָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה מַכִּירִים.