"הֲתוּכְלוּ לָשֵׂאת בְּכַף יַדְכֶם הַחֲמִימָה
קוֹנְכִיָּה קְטַנָּה מִן הַחוֹף?
זִכָּרוֹן נָעִים תִּשָּׂא עִמָּהּ
מִיָּם וְחוֹל זָהוֹב".
תּוּכְלוּ גַּם לָשֵׂאת תִּקְוָה, תְּפִלָּה אוֹ מִשְׁאָלָה, וְאֶת קוֹלְכֶם בְּשִׁיר נִפְלָא.
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים הוּא סֵפֶר מְחַבֵּק, הַנּוֹשֵׂא מֶסֶר מַרְגִּיעַ וּמְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה: אָנוּ נוֹשְׂאִים בְּלִבֵּנוּ דְּאָגָה וְאַהֲבָה זֶה לָזֶה. הַסֵּפֶר גַּם מַמְחִישׁ לַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים אֶת הַקּוֹנְקְרֵטִי וְהַמּוּפְשָׁט דֶּרֶךְ סִיטוּאַצְיוֹת מִתּוֹךְ חַיֵּיהֶם, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַדְגִּים אֶת שִׁמּוּשֶׁיהָ הָרַבִּים שֶׁל הַמִּלָּה לָשֵׂאת.
הַיְּלָדִים יִזְדַּהוּ עִם הַסִּיטוּאַצְיוֹת הָאֲהוּבוֹת: יֶלֶד נוֹשֵׂא בְּיָדוֹ דּוּבִּי, יְלָדִים נוֹשְׂאִים חֲפָצִים וּבוֹנִים מֵהֶם אוֹהֶל אוֹ נוֹשְׂאִים קוֹלָם בְּשִׁיר, הוֹרֶה נוֹשֵׂא אֶת יַלְדּוֹ עַל כְּתֵפָיו כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ אוֹ נוֹשֵׂא אוֹתוֹ בְּחֵיקוֹ כְּשֶׁהוּא עָצוּב.
לִפְעִילוּת מַעֲשִׁירָה וּמְהַנָּה אֶפְשָׁר לְצַיֵּן עִם הַיְּלָדִים דְּבָרִים נוֹסָפִים שֶׁאֶפְשָׁר לָשֵׂאת בַּיָּד וּדְבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לָשֵׂאת בַּלֵּב, וְכֵן לְחַפֵּשׂ בִּטּוּיִים נוֹסָפִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַמִּלָּה לָשֵׂאת.