"הדבר המפחיד ביותר במפלצות האנושיות הללו הוא שהן אינן נראות כמו מפלצות, לפעמים הן נראות כמו האנשים הנחמדים והרגילים ביותר שפגשת מעודך." ג'ון סטיינבק, קדמת עדן
במשך מאות שנים נתפס הרוע האנושי הקיצוני, מאכזריות הרסנית תהומית ועד להנאה מסבלו של האחר, כנחלתם של חוטאים וכתולדה של כוחות מטאפיזיים כגון אלים ושדים. עלייתו של מדע הפסיכיאטריה המודרני ביקשה לשנות זאת מן היסוד: להוריד את הרוע אל הקרקע, להגדיר אותו כביטוי של אי־שפיות, ולהציע לו מענה פרקטי – אבחנתי וטיפולי.
אולם כבר מראשיתה מצאה עצמה הפסיכיאטריה מתמודדת עם רוע מסוג חדש ומטריד: האישיות הפסיכופתית, מפלצת העוטה מסכה מושלמת של נורמליות. הפסיכופת אינו סובל מהזיות וניחן לרוב באינטליגנציה גבוהה. התנהגותו אינה מסגירה דבר מעיוותיו המוסריים, והוא פועל בתוך חברה המשוללת כלים ורגישות לזהותו ולמנוע ממנו לפגוע בה. כיום ברור כי זו אינה רק בעיה פסיכולוגית של האדם הבודד, אלא תופעה המתבטאת גם במבנים חברתיים רחבים יותר, ממערכות פוליטיות ועד לעולם העסקים המודרני.
ספרו של ד"ר ניר יהודאי מעניק מבט מקורי ודק הבחנה על תולדות הפסיכיאטריה כהתמודדות עיקשת ונואשת אל מול מטופלים שאינם מעוניינים בטיפול, אל מול רשעים המתגאים ברשעותם, ואל מול מערכות כוח המאמצות את הסדיזם והדורסנות כמעלה וכערך. הספר מראה כיצד העימות המתמיד הזה ערער על הנחות היסוד של המחקר, החל מהזיקה הברורה שהניחה הנאורות בין תבונה למוסר, דרך עצם הגדרתה של מחלת נפש, ועד לגבולות הכוח הטיפולי והתיקון החברתי. ואולם דווקא מתוך המשבר הזה פרצה הפסיכיאטריה מוסכמות, שברה דוגמות והפכה לגוף הידע המרכזי המגדיר כיום את נפש האדם.
מאחורי המסכה: מושג הרוע בפסיכיאטריה המערבית מגולל את סיפורה של התשוקה המדעית למיגור הרוע, הרוויה במתחים ובסתירות, ומעניק מבט מפוכח ואקטואלי על התהום האפלה של נפש האדם.