מהירות האור

הספר מאגד סדרת טורים אישיים שפורסמו בין השנים 2006–2007 באתר "שוונג" וזכו לפופולריות רבה. המחבר מתאר בהם בהומור, בכנות ובהתבוננות עצמית חדה, את השינוי שעבר מאדם לא ספורטיבי בעליל —  "בטטת כורסה" לדבריו — לרץ למרחקים ארוכים, שהצליח להשלים מרתון מלא. הטורים צברו קהל קוראים נאמן בזכות הטון האנושי והנגיש, הפתיחות הרגשית והדיוק שבו הם מתארים את הקושי המנטלי והפיזי הכרוך באימוץ אורח החיים החדש. הספר מאחד את הטורים למסמך שהוא מסע אישי מרגש, מצחיק ואנושי מאוד, והוא מלֻווה באיורים של גגוּ עשת — בת זוגו של המחבר. ד"ר אור עזרתי (1975–2020) היה פסיכולוג קליני, חוקר ואיש תקשורת. במהלך הקריירה שלו עבד בגלי צה"ל וכתב בעיתון "הארץ" במדור גלריה וב"דה–מרקר". במאמריו התמקד בנושאי תרבות, פסיכולוגיה וקולינריה. נוסף לפעילותו התקשורתית, אור עבד כפסיכולוג קליני וחוקר בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ב–2006 החל לכתוב באתר "שוונג" טור אישי שיזם והוביל המנכ"ל דאז ניר ברק. בטור בשם "מהירות האור", הוא תיאר איך הפך מאדם שלא התעניין כלל בספורט, לרץ נלהב שהתמיד באימונים קשים עד שהשלים מרתון, השתתף במרתון פריז ואף רץ באולטרה–מרתון של 100 ק"מ. בסגנון המשלב כנות, הומור ותובנות מעמיקות של נפש האדם, מתאר אור התנסות אישית המתחילה בהתמודדות עם הרגלים ישנים, דרך עמידה באתגרים חדשים, עד שינוי חיים אמיתי. מדובר במי שהפך את הסיפור האישי שלו למסע שכל אחד יכול להזדהות איתו. בשנת 2019 התגלה אצל אור גידול ממאיר במוח, שבעקבותיו נפטר כשנה לאחר מכן.