מגמתנו: אסכולה ישראלית בחקר ההיסטוריה היהודית? (ציון, צא [תשפ"ו]) הוא כרך-נושא שנתי של כתב העת 'ציון' המופיע לכבוד 100 שנים להקמת החברה ההיסטורית הישראלית ולרגל 90 שנה לייסוד כתב העת. עשרים ואחד היסטוריוניות והיסטוריונים מישראל ומחוצה לה, מן הדור הוותיק ומדור הביניים, בוחנים האם קמה 'אסכולה ישראלית' בחקר ההיסטוריה היהודית. המאמרים שבכרך משיבים על השאלה בדרכים שונות, מזמינים למסע שמעמיק בנבכי המחקר ההיסטורי מן המקרא ועד לעת החדשה, ומשרטטים את נתיביה של כתיבת ההיסטוריה היהודית. בכרך ארבעה שערים המסודרים באופן כרונולוגי, מן העת העתיקה דרך ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת עד לעת החדשה. את הכרך פותח מבוא הסוקר את תולדותיה של 'האסכולה הירושלמית' וממשיכי דרכה. המשתתפים בכרך: העת העתיקה: ג'ון ג' קולינס, דניאל שוורץ, נועם מזרחי, סת ר' שוורץ, זאב וייס, ג'ודי מגנס, יאיר פורסטנברג; ימי הביניים: סילבי אן גולדברג, עודד זינגר, פיליפ ליברמן, מיכה י' פרי; העת החדשה המוקדמת: דוד ב' רודרמן, דֶּבּרה קפלן; העת החדשה: ישראל ברטל, מינה רוזן, יובל טל, גור אלרואי, שולמית וולקוב, חוי דרייפוס, דן מכמן, איריס אידלסון-שיין. בשנת תרפ"ו פתחו בן-ציון דינור ויצחק בער את חוברת 'ציון' הראשונה במאמר הפרוגרמתי 'מגמתנו' ובו התוו את מטרתו ודרכי פעולתו של כתב העת. היום, כתשעים שנה לאחר מכן, יש מקום לשוב ולבחון את דרכו של 'ציון' במבט רטרוספקטיבי, לאור השאלה אם קמה 'אסכולה ישראלית' בחקר ההיסטוריה היהודית. השאלה נשאלת בעיצומה של הטלטלה הגדולה שעוברת מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. מחקרים היסטוריים על המלחמה הזאת כבר נכתבים כעת, הן על בסיס הניסיון הישראלי הן מנקודות מבט אחרות. האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר ואלו שהתחוללו בעקבותיו ישפיעו ככל הנראה, בדרך זו או אחרת, על האופן שבו תיכתב ההיסטוריה היהודית כולה. לכן יש חשיבות מיוחדת לעצור בנקודת זמן זו ולבחון את הדרך שעשתה ההיסטוריוגרפיה הישראלית של העם היהודי על רקע כתיבת ההיסטוריה היהודית בעולם.
מחבר/ת
בן-ציון דינור ויצחק בער
פרשת האוטובוס בקו 300, שבה ניסה ראש שב"כ לטייח הרג שני מחבלים שנתפסו חיים לאחר פיגוע חטיפה, מלווה את הציבור בישראל מאז 1984, זה יותר מארבעים שנה. הפרשה ממשיכה להיות רלוונטית וחשובה גם בימים אלה, שבהם היחסים בין זרועות הביטחון ומערכות השלטון לבין מערכת המשפט מתוחים, וימשיכו להיות כאלה, בנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל.
פרופ' יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה התרחשה הפרשה. בספר זה הוא מציג את הדרמה תוך כדי התהוותה, על בסיס עדות שכתב לעצמו בזמן אמת, נשכחה בין קלסרים, התגלתה לאחרונה, ונכתבה מחדש לאור המצב במדינה.
הספר הוא מעין רשומון מרתק, המציג שלל קולות ונקודות מבט על אותם אירועים, בעזרת ציטוטים מביוגרפיות ומראיונות עם אישים שונים, בהם שלושת אנשי שב"כ שחשפו את הפרשה. כך נפרסת בפנינו דרמה של יועץ משפטי לממשלה, שנאלץ לצאת למאבק קשה נגד שני ראשי ממשלה (יצחק שמיר ושמעון פרס), ונגד הממשלה כולה, ראש שב"כ וגם דעת הקהל, שביקשו כולם להשתיק את הפרשה.
הפרשה נגללת כאן כמעין סיפור בלשי מותח, החושף את המורכבות בהתנהלות הצדדים, במתח שבין שמירה על שלטון החוק – לצרכים ביטחוניים. זהו דיוקן רב־לקחים של מערכות השלטון, אבל גם של מדינת ישראל בכללותה, ותמרור אזהרה בוהק לעתידה של מדינת ישראל.
יצחק זמיר שימש דיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, היועץ המשפטי לממשלה (1986-1978) ושופט בית המשפט העליון (2001-1994). הוא זכה בפרסים ובאותות כבוד, בין היתר בפרס ישראל לחקר המשפט, בפרס א.מ.ת ובפרס יושב־ראש הכנסת לקידום שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה.
המחיר שלנו:
58.80
₪
בספר זה מתוארים כלים פואטיים חדשניים בפרשנות הפסיכואנליטית הפילוסופית, המאפשרים להבין את המעברים בין ריאליזם לפנטזיה בסיפורים קצרים. כאשר עולה מצב של דחק כתוצאה ממפגש קרוב ומלא מתח עם אֶרוס או תָּנָטוֹ ס – אז הפנטזיה אינה רק מפלט, אלא גם תהליך של התבוננות פנימה ושל היכרות מחודשת עם ה"אני" בסיפור. המחברת היא חוקרת ספרות מודרנית בפרשנות פסיכואנליטית ופילוסופית, וגם מנהלת תיכון שש-שנתי בירושלים, LAB-School אוניבסיטאי "בעברית". בתחום מנהיגות חינוכית היא קושרת בין חינוך ציבורי איכותי למיומנויות למידה אקדמיות ולתוכניות לימודים ייחודיות. חזון, חלום ופנטזיה יכולים להפוך לממשיים ולהיות מובנים ונגישים באמצעות כלים פילוסופיים, פסיכואנליטיים, חינוכיים וחברתיים. הספר פותח צוהר לדרכים של התמודדות עם מלנכוליה, עם חרדה בזמן מלחמה, עם אבל על מות אהוב; עם זיכרונות ילדות מורכבים, עם שקרים, וכן התמודדות של ילדה בצל אֵימי השואה. הספר מוביל את הקורא במסע מעורר הזדהות, מסע ספרותי מרתק.
המחיר שלנו:
78
₪
בשנת 2015 צייץ נתניהו: ״האתגר הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו, בחיים שלנו כאזרחי ישראל וכמדינה, זה איום התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. מדברים על מחירי הדיור ויוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את עניין החיים עצמם”. ואכן, בעשורים האחרונים למדנו להכיר את איראן דרך אחוזי העשרה של אורניום ומיקומים אקזוטיים של אתרי גרעין; זאת בתיווכם הכמעט בלעדי של פוליטיקאים, משפיעני רשת ופרשנים לענייני ערבים. למדנו להכיר את איראן כאיום – אך איננו מכירים את איראן. איראן: החיים עצמם מתאר את ההיסטוריה, הפוליטיקה והטראומות שעיצבו את איראן המודרנית: את דינמיקת היחסים בין החברה למדינה; את גלגולי הקואליציות של אנשי דת עם מעמד הביניים ועם סוחרי הבזאר; את שורשי האיבה של איראן למערב, שכוללים מבצע בריטי-אמריקאי להדחת ראש ממשלה מכהן; ואת יחסי ישראל–איראן בתקופת השאה, יחסים שלימים ימקמו את הסולידריות עם המאבק הפלסטיני בחזית האג’נדה של המהפכה האסלאמית. לצד אלה, הספר מציג פנינים מהתרבות האיראנית המפוארת ששזורה בשירה פוליטית, ספרות נושכת ועיתונות שוקקת ומראה כיצד כל אלה הניעו ומניעים מהלכים פוליטיים. איראן: החיים עצמם מגשר על פערי הידע והמניפולציות ומניח תשתית להכרת איראן שמעבר לאיום הגרעיני. איראן של החיים עצמם. פרופ’ ליאור שטרנפלד מלמד במחלקה להיסטוריה ובתוכנית ללימודים יהודיים באוניברסיטת פן סטייט. ספרו הקודם הוא בין איראן לציון: יהודי איראן במאה העשרים (בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד. עברית: הוצאת כתב).
המחיר שלנו:
76.80
₪