"אני צריכה טרמפ," אמרתי לזר הסקסי על ההארלי.
שלוש שעות לאחר מכן, מרלין מונרו בגובה מטר שמונים
חיתנה אותנו בכנסיית האפי צ'אפל בווגאס.
זאת לא אהבה – אלה עסקים. הסכם נישואים שנוצר מתוך נואשוּת כדי שהקריירה שלי לא תעלה באש.
כן, פלין וינסלו הוא גבר חתיך, מהורהר, מסתורי, כזה שכל אישה ביקום תמכור את נשמתה בשביל להיות איתו. אבל העיניים שלי ממוקדות בפרס, והסכם הנישואים שלנו יסתיים בעוד שלושה חודשים ללא כל מחויבות.
נכון?
או שהכול ילך לעזאזל כשאצטרך לעבור לגור עם מר מסתורין ולנישואים המזויפים שלנו פתאום תהיה תחושה... אמיתית?
הלוואי שיכולתי להגיד לעצמי אל תתאהבי בבעלך המזויף, דייזי, ובכך זה היה נפתר. אך כשרגשות נכנסים לתמונה, מתברר שלא כל מה שקרה בווגאס אכן נשאר בווגאס.