נערה יחפה בשמלת מיני קרועה מסתתרת בחדר מדרגות של בניין ישן. היא נמלטת ממה שראתה, ומאלו שאורבים בחוץ כדי להשתיק אותה.
מאחת הדירות מגיחה קשישה מבולבלת. "דנה שלי," היא אומרת לנערה באושר, "את פה. חזרת אליי." בהחלטה של רגע, הנערה נכנסת לביתה של הזקנה. שתי זרות בדירה אחת נאחזות זו בזו ומנסות לשרוד. חבל ההצלה היחיד שלהן הוא הקשר האנושי המפתיע שנרקם ביניהן. קשר שהן צריכות להסתיר. בינתיים, רחוק משם, אירנה נטרפת מדאגה לבתה היחידה, העדינה, המחונכת, שהסתבכה עם הגבר הלא נכון, הסתלקה עם מזוודה וצעקה שלא תשוב לעולם. היא מוכנה להתעמת עם האנשים המסוכנים ביותר כדי להציל את בתה. היא חייבת למצוא אותה. אבל אף אחד לא יודע איפה נינה ומה קרה לה.
מעבר לים, איתמר מרגיש שמשהו קורה לאימא שלו. הדאגה והאשמה מעירים בו זיכרונות ילדות, געגועים למשפחה שהייתה פעם שלמה ולשדרה התל אביבית המובילה לים, שמעמתים אותו עם מחיר המרדף אחר החלום האמריקאי, שכלל אינו שלו.
בין פסח ליום העצמאות, בין העיר הגדולה לעיירה שבה כולם מכירים את כולם, אורגת ליהיא לפיד עלילה מסעירה, מותחת ונוגעת ללב על משפחות שמחפשות תיקון, על מרחק וקִרבה, על עבר שלא מרפה, על החיבור החם בין זרים שלא היו אמורים להיפגש - ועל המקומות הבלתי צפויים שבהם צומחת אהבה.