בין שני הרים - דן מירון

פרידה וגירושים הם מהאירועים המטלטלים בחיי אדם, צומת גורלי המשפיע על ההורה, על הילדים ועל המערכת המשפחתית כולה. האם אפשר למצוא צמיחה בתוך השבר?

הספר מעבר לשבר מתמקד בליבת החוויה האנושית של ההורה מתוך מבט מעמיק על התהליכים הרגשיים וההוריים המתרחשים במהלך פרידה, גירושים והשנים שאחריהם. הספר, שנכתב על ידי כשלושים מטובי המומחים בנושא מתחומי הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, הטיפול באמצעות אמנויות והמחקר, משלב ידע תיאורטי, קליני ומחקרי עדכני. הוא נע בין התבוננות מעמיקה במשבר ובשינוי לבין מבט מעצים ומלא תקווה על האפשרויות לצמיחה ולהתפתחות חיובית.

מעבר לשבר הוא ספר ראשוני ופורץ דרך בישראל המציע התייחסות מקצועית מקיפה, עדכנית ומגוונת לעולמם של משפחות בתהליכי פרידה וגירושים. מעבר להתמקדות המסורתית בילדים, הספר מתמקד בעולמם הרגשי של המתגרשים; הוא מציע נקודת מבט להבנה וריפוי לכל מי שפוגש, מלווה או חווה תהליכים אלו באופן אישי. הספר מפגיש בין אנשי טיפול וחוקרים מהשדה ומהאקדמיה, ופורש קשת רחבה של נקודות מבט על מצבי פרידה וגירושים: החל מהחוויה הפנימית הרגשית והמורכבת של ההורה, דרך אתגרים משפחתיים וקליניים יומיומיים, ועד לסוגיות מערכתיות ומשפטיות המשפיעות על חיי ההורים וילדיהם. מאמרי הספר משלבים ניסיון טיפולי רב-שנים עם תובנות מחקריות עדכניות, מודלים להתערבות וכלים יישומיים לעבודה עם משפחות. כל אלה מפגישים את הקורא עם המורכבות הרגשית של גירושים, בניסיון להבין כיצד ניתן לסייע בתהליכים אשר בהם הוא זקוק לליווי מקצועי אמפתי, מדויק ומבוסס.

"כל איש מקצוע הנוגע בתחום של פרידה וגירושים יתעשר באופן משמעותי מעיון בספר זה".

פרופ' אסתר כהן

"ספר זה מהווה התבוננות ייחודית וראשונה מסוגה… הוא מהווה אבן דרך בסלילת הנתיב לסינרגיה הכה נחוצה שבין המשפט לטיפול".

השופט אסף זגורי

על העורכים: ד"ר דרור אורן הוא פסיכולוג בכיר (מדריך קליני וחינוכי), מומחה לטיפול בהורים ובהורות, מייסד ומנכ"ל שותף בעמותת אמפטיה. קלינאי, מרצה ומדריך. מבין פרסומיו: "הורות יחידנית" ו"הורות במחשבה שנייה".

הילה קלעי נובוטני היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מרצה ומטפלת. ממייסדות עמותת אמפטיה ומנהלת שפ"ח. מחברת הספרים "דברים שלמדתי מאבא" ו"חלקי עצמי".

השיבה לקיבוץ הוא חיבור ייחודי המשלב יסודות אוטוביוגרפיים עם בירור פילוסופי, חברתי ואישי של חוויית החיים הקיבוצית. הפילוסוף יובל לוריא שב בספר זה אל שנות ילדותו ונעוריו בקיבוץ עין שמר, שאליו חזר בשנת 1954 לאחר שש שנות חיים בניו יורק, ובוחן ממבט מאוחר – של אדם מבוגר – את משמעות השיבה, ההשתייכות והזהות שנרקמת בין היחיד לקבוצה.

זהו חיבור אישי המנסח את מה שהיה משמעותי למחבר עם שובו לקבוצה ולקיבוץ מארה"ב. אולם החיבור הזה חורג מתיעוד זיכרונות אישיים גרידא: הוא מספר על צורת החיים החברתית של קבוצה במוסד החינוכי בקיבוץ באותם ימים, ומציב אותה ואת הקיבוץ בהקשר אישי, חברתי, היסטורי, פסיכולוגי ופילוסופי. הוא עושה שימוש בזיכרון כנקודת מוצא לבירור מושגים פילוסופיים יסודיים כגון זהות אישית וחברתית, שייכות, חירות, אחריות, סמכות, חינוך, שוויון, כמו גם משמעות החיים. לוריא מציע בירור פילוסופי שאיננו פסיכולוגי או משפטי, אלא רפלקסיבי ורעיוני – ניסיון להבין כיצד מושגים אלה מתממשים בפועל בהוויה קיבוצית קונקרטית, וכיצד הם מעצבים את תודעת היחיד החי בתוכה. באמצעות תיאור הקליטה מחדש בקבוצה, החיים במוסד החינוכי, תרבות היומיום, מערכות היחסים והנורמות החברתיות, נחשף המתח המתמיד בין אינדיבידואליות לבין קולקטיב, בין בחירה אישית לבין מסלול חיים מוכתב. לצד הסיפור האישי נפרש גם הקשר היסטורי-חברתי רחב: תולדות הקיבוץ, האתוס של תנועת "השומר הצעיר" והרקע הערכי והאידיאולוגי של החברה הקיבוצית בראשית ימי המדינה.

השיבה לקיבוץ הוא ספר עיון אישי המבקש להבין לא רק מה קרה, אלא מה הייתה משמעותם של החיים הקיבוציים – אז, וכפי שהם נראים במבט משקיף לאחור – עבור היחיד, הקבוצה והחברה הישראלית כולה.

יובל לוריא הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון. מבין ספריו: "בעקבות משמעות החיים: מסע פילוסופי" (אוניברסיטת חיפה, 2002); "מבוא לקסמי הפילוסופיה: אתיקה ומוסר" (אוניברסיטת בן-גוריון, 2007); "על ההוויה החברתית: קריאה מושגית בתנך ובפילוסופיה היוונית" (רסלינג 2016); "אנתרופולוגיה פילוסופית" (רסלינג, 2023); "מבט אנושי: הסתכלות וראייה בפסיכולוגיה פילוסופית" (רסלינג 2025).