אמת או חובה - אוהד לנדסמן, לליב מלמד

מתי בפעם האחרונה העזת לסטות ממסלול החיים הנוח והמוכר שלך?

מתי קראת תיגר על גבולות הפחד והטלת ספק באמונות שמגבילות אותך?

מה אם כל מה שלימדו אותך להאמין בו הוא לא אחר מאשר שקר אחד גדול?

 

לשחות נגד הזרם ולטבוע בזהב הוא ספר העצמה אישי שיעביר אותך מסע פנימי ועמוק ויחשוף את האמת האפרורית והבינונית שמאחורי חיים שנראים יציבים ומלאים.

זהו סיפור על הליכה כנגד הזרם, על האומץ לקרוא תיגר על האמונות שמגבילות אותנו ועל ההבנה שהדרך האמיתית להגשמה של חלום אינה זו שלימדו אותנו – אלא זו שאנחנו בוחרים בעצמנו.

הספר מבוסס על סיפור אמיתי. הוא יטלטל את מחשבותיך, יערער את כל מה שידעת עד עכשיו על הצלחה, יאפשר לך לגלות אומץ שלא האמנת שקיים בך ויזמין אותך ללכת נגד הזרם כדי להגשים את החלום שלך.

 

האם תעז להביט פנימה בעצמך ולגלות את הדרך האמיתית להגשמת חלומך?

האם תעשה את הצעד הראשון שיקרב אותך להצלחה?

האם תשחה נגד הזרם ותטבע בזהב?

 

רם הרשטין הוא יזם הייטק, משורר, איש רוח ופרופסור לשיווק אשר מקדיש את חייו לחקירת נפש האדם. במסעו האינטנסיבי, הוא לא מפחד להעז, ליפול, לקום שוב ושוב ולשאול את השאלה הנצחית: מהי הדרך האמיתית אל ההצלחה?

בישראל של המאה העשרים ואחת, המגזר החסידי הוא עולם מורכב ורב-השפעה, המונה מאות אלפי חסידים ומונהג על ידי אדמו"רים – מנהיגים כריזמטיים הנתפסים כצדיקים ומחזיקים בכוח כמעט בלתי מוגבל על קהילותיהם. האדמו"רים ה"גדולים" עומדים בראש קהילות חזקות, אוחזים בשליטה על משאבים כלכליים ניכרים ומפעילים השפעה ישירה על המערכת הפוליטית בישראל באמצעות נציגיהם בכנסת. גם האדמו"רים ה"קטנים", שלמרותם סרים חסידים מעטים יחסית, נהנים מגילויי הערצה ומחזיקים בידיהם כוח רב.

הספר המנהיגות החסידית בישראל עוקב אחר התמורות והגלגולים של החסידות בארץ: מן הדורות המייסדים ומשלב השיקום של התנועה עם הקמת המדינה ועד לאתגרים של הדור השלישי בימינו. הספר מתאר כיצד התבססה דמותו של הצדיק כמוקד של סמכות רוחנית, חברתית ופוליטית, ומציג ניתוח יסודי של האופן שבו דוקטרינת הצדיק הוותיקה ממשיכה לעצב את חיי החסידות – מההיבט הרוחני ועד הפוליטי – בישראל של ימינו.

רמת רחל הוא שם שאינו זר לאוזן הישראלית, וּודאי שיצא שמעו באזור ירושלים.
אך גם אלה שטווח ידיעתם מגיע מעבר לבית המלון, לבריכה ולמרכז הספורט,
ספק גדול אם נתנו דעתם לשפע ולמגוון הבלתי־נדלה של זיכרונות, סיטואציות
היסטוריות ודילמות שהקיבוץ – העומד לציין את שנתו המאה – מקפל בחובו.

שורשיה של רמת רחל בפלוגת ירושלים של גדוד העבודה המיתולוגי, אותו ניסיון
מופלא שהתקיים בראשית שנות ה־ 20 של המאה הקודמת, לשנות פני עם, אדם
וחברה. מנקודת המוצא, סמוך למנזר רטיסבון, עולה הפלוגה על פיסת קרקע זעירה
בדרום ירושלים בואכה קבר רחל ובית לחם; חוֹוה עזיבה וכיליון במאורעות תרפ״ט,
והתחדשות תוך חיפוש מתמשך למקורות פרנסה שאינם חקלאיים. מתוך חיפושים
אלה צמחה תרומה אדירה להתבססות המפעלים בים המלח, במיוחד בסדום, ובד
בבד המשיכו ניסיונות בלתי־נלאים להרחבת המשבצת החקלאית, שבדרך כלל
עלו בתוהו. רמת רחל הפגינה קליטה אינטנסיבית של עלייה, וחרף שטחה הזעיר,
לא ויתרה על אירוח פלוגת פלמ״ח והעמידה בסיס למסעות המפורסמים למדבר
יהודה ולים המלח. ובכיוון שונה, נזקפה לזכותה תרומה למועצת הפועלים של
ירושלים. היא נודעה ביחסי שכנות טובים עם הכפר הערבי צור א־בהר. ידועה
עמידתה האיתנה בהתקפות של מקומיים ושל כוחות מצריים וירדניים במלחמת
העצמאות, שהסתיימה בנסיגה ובהרס המשק. ומכאן, חזרה חלקית הביתה תוך כדי
פילוג – כאשר חלק הארי של החברים עוברים לקיבוץ עין כרמל – עזיבת הקיבוץ
המאוחד והצטרפות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, הידלדלות האוכלוסייה שכמעט
הביאה לחיסול המשק, התאוששות בגין קליטה מוצלחת של גרעיני נח״ל, וחיים
של משק ספר בדרום ירושלים.

רמת רחל חוותה שכול והרס, שיקום ובנייה מחדש, אחיזה בציפורניים בקרקע,
ומאבק בייאוש ובבדידות. המשק הפורח של ההווה מתמודד מול בעיות ישנות-
חדשות, בראש ובראשונה הקִִרבה לעיר, שתמיד העניקה לו מעמד של מעין קיבוץ
עירוני, כמו גם התמודדות עם שלל השינויים הפוקדים את התנועה הקיבוצית.

רמת רחל היא סיפור ציוני מובהק, סיפור שהחל לפני מאה שנה ועתידו עוד לפניו.