בחדר 202 של מחלקת היולדות שוכבת דניאלה ומסתכלת על התקרה. בעלה כרגע יצא עם האוטו, המאהב שלה בדיוק מחנה את האופנוע. היא נמצאת פה להתאוששות, אבל יש לה מעט מדי זמן לסדר את הבלגן שעשתה בחייה. איתה בחדר שוכבות עוד שלוש נשים. לאחת מהן אין בעל, השנייה תוהה עם מי היא חולקת את בעלה, השלישית החלה את מלחמת העצמאות שלה ברגע הלא נכון. כמעט מחוסר ברירה הן הופכות לחבורה: מחפות זו על זו, משקרות, רבות, מדברות על כל הדברים שעליהם מדברות נשים כשהן יודעות שאין סיכוי שהאויב הגברי מאזין. זהו הרומן הראשון של ליהיא לפיד, צלמת עיתונות ומנחת טלוויזיה. בשפה רעננה וקולחת - לעתים מרגשת, לעתים מצחיקה עד דמעות - היא פורשת כאן את סיפורו של הדור הנשי החדש. ארבע הגיבורות גדושות השדיים שלה מתמרנות כמעט בייאוש בין הילדים לקריירה, בין הדיאטה להררי השוקולד שמביאים הקרובים, בין השאיפה המתמדת לרומנטיקה הוליוודית לבין ההצקות הבלתי פוסקות של האימהות שלהן. שלושת הימים שלהן יחד ישנו את חייהן לתמיד.