זהו סיפור בלתי אפשרי כמעט על אדם מסתורי, בעל הישגים שקשה להעלותם על הדעת. שמו: דוב בן-לישדוב בן-ליש נפטר בלילה שבין 31 בדצמבר 1999 ל-1 בינואר 2000 - ליל המילניום. הוא מת למחרת יום הולדתו ה-85, בדירתו הצנועה בצפון תל-אביב. דוב היה איש ערירי לכאורה, ומשום כך מתנדב הפרופסור, הגר בדירה הסמוכה, לשבת עליו "שבעה" ולקבל את תנחומיהם של המתאבלים על מותו. בימי "השבעה" נכונו לפרופסור ולרעייתו הפתעות שכל אחת מהן גדולה מראותה. מדי יום מימות "השבעה" מתגלה טפח נוסף מחייו הססגוניים של דוב. האם ייתכן שכל מה שמספרים עליו המבקרים אמנם התרחש במציאות ולא היה אגדה או חלום?