גב הספר ברוב המקרים מעניין הרבה יותר מהספר עצמו,כי הוא הטקסט היחיד שלא נכתב בידי הסופר. מאחר שבמקרה הנוכחי הסופר הוא זה שכותב אותו, יש סיכוי טוב שהספר יהיה יותר מעניין. לא ממש בהתחלה, כי אני לא אוהב לתפוס אנשים בשרוול ולהגיד להם, "תשמעו יש לי עלילה,חבל על הזמן". האמת, לא ממש חשוב מה קורה בספר הזה, אלא עם מי ולמי זה קורה, וקשה כבר בהתחלה לדרוש מהקוראים ללכת בעקבות דמות שהם לא מכירים, בטח לא כשאין לה מצב-רוח. יוד (שקודם קראו לו סמית'י ובסוף מתגלה שמו האמיתי) הוא הומלס מזדקן, שמגיע לסן פרנסיסקו בסתיו 98, שם הוא נקלע לשרשרת של קשיים שמדרדרת אותו מהרע לנואש. רגע לפני שהוא מרים ידיים הוא נתקל בשלושה אנשים עם צרכים דחופים שמבקשים את עזרתו,וכך, ממעמד של נזקק הוא עובר למעמד של מושיע. אבל גם למושיע יש צרכים,ו תוך כדי מתן עזרה לתהליך הגדילה של אחרים הוא מוצא את עצמו נסחף למסע גדילה משל עצמו (כשבדרך הוא גם מתאהב). במהלך המסע לענקות הוא נאלץ לקחת על עצמו יותר אמת, ובמקביל לגלות את העמימות של אותה אמת ואת תפקידו המרכזי של הלא-ידוע בקביעת תוצאות המציאות. כשענק מתעורר הוא סיפורן של דמויות שוליות הנשלטות על-ידי רשת של צרכים וחלומות; סיפורם של הומלסים כמו פושקרט, נער מחונן עם בעיות נפשיות שחייב להשיג 50 דולר כדי לשכב עם סוזי הזונה; סנטוס,שחולם להגיע ללה-לה-לנד; מרלין-פעם-שניה, שלא עונה אם לא שואלים אותה פעמיים; ודרלה הגמד, שיש לו פאב לגמדים, ושמאוד היה רוצה להיות ענק. - זהו סיפור על הגמד בכל אחד מאיתנו, שכל מה שהוא מבקש זה לגדול. ובכל זאת המערכת חייבת להוסיף: ערן אפפלד כתב ספר ביכורים קסום ופנטסטי (תרתי משמע), מפתיע ומפעים בעוצמתו, בייחודו ובשפתו - ואם המשפט הזה לא היה הופך לקלישאי בזמן האחרון במקומותינו, היינו בהחלט מכנים אותו - קול חדש בספרות העברית!