בעקבות מות אמו, בין וינה הקלאסית וחיי הלילה הסוערים של תל אביב, ניר מאבד את אהבתו למוזיקה. אלא שאז הוא מקבל לידיו כינור איטלקי בן 200 ומתאהב בצליל, התאהבות מוזרה, בלתי אפשרית ונואשת. כשבעל הכינור נמצא מת וניר נחשד ברצח ובגניבה, הוא מחליט לשמור את הכינור ברשותו, לפחות עד לקונצרט אחד אחרון וחשוב בווינה.
ניר קופץ ראש מהדרך הבטוחה אל בריכת הכאוס בלי לדעת לשחות. תוך כדי טביעה הוא מתאהב מחדש במוזיקה, רב עם מירי, האסיסטנטית לפסנתר שהתחתנה עם אביו, מסביר למה עדיף לחיות בלי סלולרי, שומע מעוז צור בסדר פסח ומבין שהחיים היו פשוטים יותר אם כל הבעיות היו נפתרות על ידי שני לוחמים שרצים זה מול זה, שתי חרבות שלופות ומכה קטלנית אחת.
גיבור הספר, קצת כמו אייל, הוא מוזיקאי בן 30+, המשלטט בין הערוצים שהחיים מזמנים לו. לאחר סדרה של התאהבויות בלתי נשלטות, חיפוש דרך מוזיקלי וכישלונות שמביאים אותו עד לקצה, הוא לומד שיעור חשוב בחיים וסוף סוף מתבגר. מאוחר, אבל לא מאוחר מדי.
"הכינור של רוקה" הוא רומן ביכורים שכתב אייל קלס, כנר וסופר שגדל והתחנך בארץ, סיפור מצחיק, שנון וקצת מוטרף. קלס מוביל אותנו לחדרים האחוריים של מגדל השן ומאוורר את הכביסה המלוכלכת של עולם המוזיקה הקלאסית בישראל. מי שחשב שהעולם הזה מורכב רק מפרוות ופפיונים יגלה סיפור מלא יצרים, טיפוסים מצחיקים ותימהוניים וקרבות יוקרה מלוכלכים.
אייל קלס החל ללמוד בגיל שש כינור וחלום חייו היה לנגן קונצרט במקום הכי רחוק בעולם, באילת. הוא למד בבית הספר לאמנויות "תלמה-ילין" וכן, זה היה בדיוק כמו ב"תהילה", רק שהוא היה עסוק ב"מבוכים ודרקונים" מכדי לשים לב. אייל ניגן ברביעית חיל האוויר ובמלחמת המפרץ (הראשונה) ניגן תחת אש (ידידותית). הוא סיים תואר שני בווינה בלי לדעת גרמנית ועבר לאירלנד ללמד כינור.