הערשל (צבי) גולדפרב בן החמש - עשרה התיישב על כסא המספרה ופקד על הספר ההמום לגזור את פאותיו. מעשה בלתי הפיך זה היה קריאת תגר על אביו ועל העולם בו נולד. מרגע זה השתנו חייו : הוא הפנה עורף לעיירה היהודית, פתח את עצמו לעולם הידע המערבי והתוודע אל הסוציאליזם ואל הציונות. בוורשה ייסד את קבוצת הנוער 'חוג ביאליק', הצטרף לתנועת 'החלוץ' והיה למדריך נערץ. בראשית 1942 נשלח צבי גולדפרב על ידי תנועתו להונגריה, הגיע בדרך חתחתים לסלובקיה, בה שהה כמעט שנה ומשם תוך סכנות רבות, עשה את דרכו לבודפשט השאננה. שלושה ימים לאחר הגיעו לבירת הונגריה, פגש צבי גולדפרב את נשקה סנדל ומאז לא נפרדו. ב19 - במרס 1944 פלשו הגרמנים להונגריה. מאותו יום ועד שחרורה של בודפשט בינואר 1945, עסקו חברי התנועות הציוניות בפעילות מחתרתית רבת פנים : זייפו עשרות אלפי מסמכים, הבריחו אלפי יהודים אל עבר הגבול לרומניה במבצע שנקרא 'טיול', התאמנו בנשק, הקימו בונקרים, סיפקו מזון לגטו המורעב, שחררו רבים מחבריהם מן המחנות ומבתי הסוהר והקימו עשרות בתי ילדים בהם מצאו מחסה אלפי ילדים יהודים יתומים. צבי גולדפרב, שפעל תחת זהות שאולה כתייר איטלקי, עמד בראש תנועת 'דרור' במחתרת. נשקה, ילידת קרפטורוס, הייתה לו שותפה אידיאלית ועזר כנגדו. צבי ונשקה בלטו באומץ לבם, בתושייתם ובמסירותם. באחת הפעולות שביצעו, נתפסו ונכלאו יחד עם חברם וילי אייזיקוביץ. לאחר שבועות של עינויים, כשאימת הגרדום מרחפת מעל ראשיהמ, שוחררו במבצע נועז של חברי המחתרת. לאחר שחרורם מן הכלא, שבו מיד לפעילותם. אחרי השחרור התמסרו נשקה וצבי לשיקום שארית הפליטה ועסקו בעיקר בארגון בתי היתומים. ב1949 - עלו לארץ והיו בין מקימי קיבוץ פרוד בגליל. אורי, בנם, נפל במלחמת יום הכיפורים. ב1977 - , ארבע שנים לאחר נפילת בנו, נפטר צבי בדמי ימיו. נשקה הלכה לעולמה ב1.2.2000 - . על המחברת: הסופרת יהודית רותם, כתבה את רבי - מכר 'אחות רחוקה', 'קריעה' ו'אהבתי כל כך' ועוסקת גם בכתיבת ביוגרפיות, חלקן של פעילים מרכזיים במחתרת הציונית בהונגריה במלחמת העולם השנייה