“זהו סיפור שנרקם לכל אורך חיי”, כותבת המספרת באחד מעמודי היצירה הכֵּנה ומעוררת המחשבה, “שולח רמזים ואותות, פעם כבדיוֹן ופעם כתמונה, מתרחק ומתקרב חליפות”.
שתי נערות, לאחת עיניים תכולות כעומק הים, ולשנייה כצבע השמים בסתיו, הבטיחו זו לזו על שפת נהר הדווינה שלנצח הן לא ייפרדו, אך מלחמה אחת טרפה להן את כל הקלפים.
אולי הלילה זה יקרה נע בתנועת שאלה, כקליידוסקופ יפהפה של מרחב וזמן, של בריתות ופרימתן, של בריחות ובחירות. שלושה סיפורים משתרגים בו זה בזה – סיפורה של לאה, צעירה הבורחת מפני הנאצים לערבות רוסיה, סיפורה של אלה, חברת נפשה המגיעה לארץ-ישראל טרם מלחמה, וסיפור הדהוד האירועים הללו בחיי בת הדור השני, המספרת, המותיר אותנו עם תהיות עד לעמוד האחרון של הספר – האומנם נסגר מעגל?
ניבה שפר אשכנזי, בוגרת תואר שני בתולדות עם ישראל, מחברת ספר המחקר על אודות איסוף ילדים ששרדו את השואה, “ארץ ישראל באה אליהם”, שראה אור בהוצאת יד ושם. חברת קיבוץ מעגן מיכאל, נשואה ואם לשלושה ילדים, סבתא לארבעה נכדים.