ספר רחב יריעה זה הוא המשך לספרה הקודם של
נעמי גל,
אלימות נגד נשים (2003), אשר דן בשאלה האם אלימות כלפי נשים היא נורמה או סטייה.
המחקר הנוכחי שארך כעשור מרחיב את היריעה לאלימות במשפחה הישראלית, אלימות שהולכת ומחמירה וגובלת ברצח נשים.
שנת 2022, למשל, מדווחת על רצח של 24 נשים על ידי בני זוגן. אלימות במשפחה מופנית לרוב ביחס לחלשים במשוואה, ולרוב מדובר בנשים ובילדים.
ספר זה דן באלימות במשפחה בקבוצות שונות בחברה הישראלית; הוא מדגיש מספר סוגיות חשובות: אלימות במשפחה קיימת בכל מגזרי החברה הישראלית; העלייה במודעות בקרב כלל האוכלוסייה הביאה למחאות והפגנות, כך שבשנת 2018 למעלה מ-30 אלף נשים, גברים וילדים הפגינו נגד אלימות במשפחה ורצח נשים, כמו גם נגד רפיסות ממשלות ישראל לדורותיהן ביחס לטיפול באלימות, בקורבנות ובתוקפים.
בעשורים האחרונים ישראל קלטה למעלה ממיליון עולים, ואי לכך במחקר הנוכחי ניתן דגש על תהליכי הגירה והשפעתם על אלימות במשפחה.
כפי שעולה מהספר, אחת הסיבות להחמרה במצב האלימות במשפחות עולים היא הסתגלותן האינטגרטיבית של נשים לעומת ההלם התרבותי-חברתי והנסיגה שחווים גברים.
תופעה זו הופכת להיות חמורה במיוחד במעבר מחברה מסורתית-פטריארכלית לחברה מודרנית. לצד זאת המחברת בוחנת לעומק את סוגית האלימות ורצח נשים בחברה הערבית.