גיבורים ללא מדים

שאלת קיומו של הרוע בעולם מלווה את האנושות מתחילתה. עסקו בה אנשי מדע ואנשי דת, עסקו בה מחזות, שירים, כתבי קודש ופרשנות,
חיבורים עיוניים. וגם המקרא. קודם כול המקרא. סיפורי המקרא הם הבמה שעליה מתנהל הוויכוח הגדול, העקרוני, הקיומי: מאין בא הרוע לעולם? סיפורי הנחש בגן העדן, הרצח של קין, נוח והמבול, אברהם והעקדה, משה והמגפה, דוד והמקדש, ישעיהו והתופת, חזקיהו, יוסף, צדקיהו, מיכה, ירמיהו, איוב והשטן.
ישראל קנוהל, מחברם של רבי המכר מאין באנו ואיך נולד התנ״ך, ושלעוד ספרים רבים, משוטט על הבמה המקראית, בוחן את סיפוריה, פוגש את גיבוריה, ומוצא תשובות מרתקות לשאלת הרוע. מה המשמעות הסמלית של הצבת הכרובים בשער גן העדן? מה פשר הזעקה ״קדוש קדוש קדוש״ של השרפים? מהו התוהו ומהו הבוהו? מה המחלוקת
הגדולה של ישעיהו וירמיהו? האם השטן כן או לא הסית את דוד? ומדוע התנכל לאיוב? קנוהל הוא אשף של חיפוש משמעויות והקשרים בטקסט המקראי.
הוא יוצא מהטקסט אל העולם של המזרח הקדום, של הבבלים, האשורים, הכנענים, הארמים, המצרים, אל העולם של תגלת פלאסר, של אחז, של סנחריב, של מנשה, של מיכה. עולם זר ומוזר. הוא מחבר ארכיאולוגיה ומיתולוגיה, היסטוריה ותיאולוגיה - ואז חוזר אל הטקסט. אל המקרא ואל גיבוריו.

קווים חוצים גבולות אינו רק שמו של הספר, אלא תיאור מדויק של מהות הקריקטורה הערבית עצמה: קו המבקש לפרוץ גבולות, לערער על מוסכמות, לחדד מתחים, ולעיתים אף להסית. זהו כלי עוצמתי, שבכוחו לשרטט תודעה ולעצב נרטיבים פוליטיים וחברתיים. עוצמתה של הקריקטורה גוברת בעידן הדיגיטלי, שבו דימוי אחד מסוגל לחדור לתודעה של קהלים רחבים בתוך רגע.

הרעיון לכתוב ספר שינגיש לקורא הישראלי את עולם הקריקטורות הערביות, נבט בי לאחר שנים של כתיבת הבלוג שלי "הקריקטורה השבועית של עידית" – מיזם מחקרי, שנועד לחשוף לפני הקוראים את הלך הרוח הערבי באמצעות שפה חזותית ישירה, נוקבת ומעוררת מחשבה. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אבל קריקטורה – ובעיקר בעולם הערבי, שבו חופש הביטוי מוגבל ולעיתים מדוכא – שווה אלף תמונות. היא אף משמשת כלי ויזואלי "עוקף צנזורה" להבעת הזעקה הבלתי נשמעת של הציבור.

באמצעות ספר זה אפשר לראות כיצד כמה משיכות מכחול פשוטות מסוגלות לעורר צחוק או זעם, לחזק זהות או לפרק אותה ולנווט את התודעה הקולקטיבית של מיליוני אנשים. זו הזמנה למסע בין קווים, שחוצים גבולות – גאוגרפיים, פוליטיים ורגשיים – ולמפגש בלתי אמצעי עם תרבות, שמדברת לא רק במילים, אלא גם, ואולי בעיקר, בתמונות. 

עידית בר

 

כל אדם במדינה הזאת צריך להכיר את השפה שבה מדברים שכנינו. אולי לא ברמה של עידית, שמצליחה להתווכח בערבית קולחת בערוצים ערביים שונים, להתמודד עם מנחים עוינים ותועמלנים אכולי שנאה, ובכל זאת לשמור על קור רוח. היא אף מראה עד כמה היא שולטת גם בכל הגינונים של התרבות הערבית, שכה חשוב להכיר כדי לשרוד במציאות שלנו. הערבית שלה כבר ממש כוח־על, ואני מרגיש שיש מישהו שמגן עלינו – ממש כמו סופרמן. 

אבל לעידית יש עוד שפה, שבה היא שולטת היטב: שפת הקריקטורה. הניתוחים שלה ליצירות של הקריקטוריסטים בעולם הערבי פותחים צוהר לנפשם של שכנינו, וחושפים את הפחדים, את התקוות ואת הכעסים, שמסתתרים מאחורי הקווים. לפחות בזכות ספר זה נוכל להתחבר קצת למה שקורה ממש מעבר לקו. 

אורי פינק, אומן קומיקס, יו״ר איגוד הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל

 

עידית בר, בעלת תואר שני (MA) בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היא חוקרת ומומחית לחברה ולתרבות הערבית והמוסלמית. מרצה בארץ ובחו"ל, ומעבירה סדנאות בין־תרבותיות לתקשורת אפקטיבית עם העולם הערבי. יוצרת ומפרסמת תכנים בערבית, המציגים נקודת מבט ישראלית, לדוברי ערבית ברחבי העולם. מתראיינת בתקשורת הישראלית, הערבית והבין־לאומית. בוגרת יחידת 8200, עבדה במוסדות ביטחוניים, ומפקחת לשעבר על תוכניות לימודים באגף שפות במשרד החינוך.