למעלה ממאה צלמים משתתפים באסופה זו המביאה את סיפורו של הנגב המערבי בתמונות: היישובים, התושבים, האירועים, החל בתחילת ימי ההתיישבות עם הקמת המדינה ומלחמת העצמאות עד לימים אלה של השבת הארורה בשמחת תורה, השבעה באוקטובר, והמלחמה שבעקבותיה.
הצלמים, חלקם מציגים בספר בפעם הראשונה, רבים אחרים ותיקים, מוכרים וידועים, עמוסי תערוכות וקטלוגים לאורך שנות הקריירה שלהם.
פרופ' דנה אריאלי , צלמת בעצמה ועוסקת שנים במחקר ובצילום של תרבות זיכרון. מחקריה מתמקדים באמנות וטראומה, בעיקר בגרמניה ובישראל. פרופ' אריאלי מרצה בפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון ובמכון מנדל. כמה ימים לאחר השבת הארורה, החלה אריאלי בפרסום בפייסבוק של צילומים מהנגב המערבי. אלבום דרום שמו של העמוד. כל אחד מן הצלמים המשתתפים בספר שלח אל המחברת תיק עבודות שמתייחס אל הנגב המערבי והיא העלתה אותם, אחד אחד, במשך מעל מאה ימים לעמוד בפייסבוק. ספר זה מביא את היצירות כשלצידן תיאוריהם של הצלמים על הנסיבות בהן צולמו.
בין דפיו של אלבום התצלומים הייחודי הזה נכרכו סיפורים בלתי נתפסים על לוחמים צעירים שנפלו, חטופים ומשפחותיהם, סיפוריהם של האנשים שנאלצו להיות עקורים בארצם, אתרים שנפגעו בעקבות האירועים, ההתגייסות האזרחית והרקע לכל אלה.
ביום האחרון של מלחמת 12 הימים, ביוני 2025, בעוד פרשנים וגנרלים עסוקים בחישוב מאזני כוח וספירת טילים, פרופסור עוזי רבי כבר הבין שהסיפור נגמר. שהשאלה איננה עוד האם משטר האייתוללות ייפול, אלא איך ומתי.
הספר שלפניכם יצא לאור בזמן שטהרן עודנה עומדת. יחד עם זאת, הוא נכתב מתוך הכרה צלולה שהמציאות השתנתה מן היסוד: העם האיראני החליט להוריד את המשטר הטפילי מגבו. בחיבור קולח, מקורי וראשוני, סוקר רבי את סיפורה המדהים של המהפכה – מבריחת השאה וחזון ח'ומייני, דרך בניית "מדינת הצללים" של משמרות המהפכה ותוכנית הגרעין, ועד למבצע "עם כלביא" ששבר את מחסום הפחד וסימן את תחילת הסוף. האייתוללות בזבזו את האשראי שניתן להם, היתלו בעמם ובעולם, והובילו במו ידיהם את המדינה שהתיימרו להפוך לאימפריה, אל שבר עמוק שממנו לא תוכל עוד לקום. זה אינו רק תיעוד היסטורי, אלא מפת דרכים לרעידת האדמה שתעצב מחדש את גבולות המזרח התיכון ותפרק את ציר הרשע ממרכזו.
עלייתו ונפילתו של משטר האייתוללות הוא ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את האירוע ההיסטורי המתרחש מול עינינו, שצפוי לשנות מהיסוד את המציאות שבה אנו חיים.
● למה כינו אינטלקטואלים במערב את ח'ומייני "מרטין לותר קינג של האסלאם"?
● מה הפך את מלחמת 12 הימים לנקודת האל־חזור עבור הרפובליקה האסלאמית?
● כיצד הפך דור ה־Z האיראני לאיום הקיומי הגדול ביותר על המשטר?
● מה יעלה בגורלו של ציר הרשע ברגע שבו הראש האיראני ייכרת?
עוזי רבי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה. מספריו: "זמן איראן ", "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת " ורב־המכר "בחזרה לעתיד ".
המחיר שלנו:
58
₪
בשבת הארורה ההיא, בקרבות הגבורה בעוטף, איבדה חטיבת גולני 73 חיילים ומפקדים: בנחל עוז, בכיסופים, במוצב פגה, במעבר ארז, ובכל מקום אחר שבו עצרו בגופם נחשולי נוח'בה. מאות נוספים נפצעו, ומאז הם מנהלים את המלחמה לשיקום – מלחמה שקטה, מתמשכת. רבים מהם שבו לשדה הקרב – אל חבריהם, אל פקודיהם, אל אחיהם.
כמה שבועות לאחר מכן, חטיבת גולני נכנסה לעזה, לתמרון. לא היתה בכלל שאלה: מהמח"ט ועד אחרון הלוחמים, לכולם היה ברור שממשיכים קדימה – עד להשלמת המשימה. הם צעדו בנתיב שסימנו קודמיהם, ממלחמת ששת הימים ועד צוק איתן; מתל פאחר ועד שג'עייה, מפסגת החרמון ועד בינת ג'בייל, ממוצב הבופור ועד סמטאות ג'נין. במלחמות ובפעולות הביטחון השוטף – גולני תמיד שם, מקבלת את המשימות הקשות ביותר, משלמת את המחיר הכבד ביותר.
העיתונאית חן קוטס מלווה את גולני כבר 35 שנה. בספרה גולני שלי היא מביאה את סיפורה של החטיבה דרך עיניהם של 18 מבין המח"טים שפיקדו עליה לאורך השנים, כולל עדות נדירה של מח"ט גולני ב-7 באוקטובר. כולם טיפסו בסולם הדרגות – חלקם היו לאלופים, לרמטכ"לים, ולשרים. אבל כל אחד מהם, כל אחד בדרכו, נשאר גולנצ'יק. לתמיד.
המחיר שלנו:
74
₪
מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.
ספרה החדש של חגית הלפרין , פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.
בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.
פרופ' חגית הלפרין ניהלה את ארכיוני הסופרים של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב; לימדה במכללת סמינר הקיבוצים. מבין ספריה: "צבע החיים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן" (2007), "המאסטרו: חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי" (2011), ו"הבריחה מן הארמון המכושף: שלונסקי וסופרי דור תש"ח" (2021). בהוצאת רסלינג ראה אור ספרה "שלונסקי בארץ עוץ לי גוץ לי" (2023).
המחיר שלנו:
75.60
₪