האנטי-אדיפוס: קפיטליזם וסכיזופרניה - כרך ראשון

מה באמת אנו יודעים על הפַלָאחים (איכרים ערביים) שחיו בארץ בתקופה העותמאנית ובתקופת המנדט הבריטי? מה אנו יודעים על התנהלותם? באופן מפתיע, הרבה מהמוכר מהספרות העניפה עליהם הוא השתקפות של תפיסות תיאורטיות אשר על פיהן הפלאחים ניהלו את חייהם בחוסר היגיון; כל זאת לצד גישות רומנטיות ודתיות, הנטועות בקונטקסט פוליטי, שרואות בפלאחים ממשיכי דרך של אנשי תקופת התנ"ך.

באמצעות ניתוק עובדות ביחס לפלאחים מהמעטפות הקונספטואליות שעטפו אותן, צירוף למכביר של עובדות ומקורות חדשים, והצעת דרכי ניתוח אלטרנטיביות על אודות הפלאחים, ספרו החדש של עמוס נדן מאפשר לקוראים ללמוד על הפלאחים ומוסדותיהם בצורה רחבה ומעמיקה. אט אט נחשף לקוראים ההיגיון הפלאחי; החוכמה הפשוטה בניהול משקיהם; התנהלותם המשפחתית והשבטית; השינויים הדרמטיים בין התקופה שלפני חוק הקרקעות של 1858 (אשר השפעתו ממשיכה גם היום על חיינו) לתקופה שאחריו; הקשר הפלאחי לללאומיות ולמרד הערבי של השנים 1939-1936, וכיצד כישלון המרד סלל דרך לכישלון המלחמה בשנת 1948.

ספרו של אסף מידני, לשרוד את השסע, רואה אור לאחר יותר משנתיים מאז 7 באוקטובר 2023 – רגע שבו התפוגגה האשליה שניתן לנהל מדינה משוסעת באמצעות אלתור, דחיית הכרעות וטשטוש אחריות. מה שנחשף מאז איננו רק כשל נקודתי אלא משבר עומק ומתמשך: מדינה היודעת לנצח במלחמות אך מתקשה לנהל שגרה אזרחית יציבה; מערכת מוסדית חלשה ואמון ציבורי שנשחק. הקרע בין תפיסות ליברליות לתפיסות לאומיות-קהילתניות – לצד שסעים תרבותיים, דתיים ואתניים – אינו עוד מחלוקת אלא איום ממשי על עתידה של מדינת ישראל כחלק ממשבר רחב יותר של הדמוקרטיות הליברליות בעולם.

בלשרוד את השסע אסף מידני מציע לנו דרך חדשה להתמודדות עם המשבר באמצעות מודל ליברלי-קהילתני המשלב בין חירות הפרט לזהות קולקטיבית, בין ערכים אוניברסליים למציאות חברתית מורכבת. ייחודו של הספר בחיבור בין תיאוריה מעמיקה לניתוח עדכני של סוגיות ליבה בישראל – מיחסי בג"ץ והמערכת הפוליטית עד לשאלות של זהות ולאום – לצד השוואה למשברים במדינות מערביות מובילות. מתוך פרספקטיבה של מדיניות ציבורית מוצעים כלים מעשיים לרפורמות עומק, לחיזוק המשילות ולבניית לכידות אזרחית. זהו אינו רק ניתוח של המשבר אלא גם קריאה לפעולה: להפוך את השסע ממקור לפילוג – לבסיס לחוסן, שותפות ותקווה.

פרופ' (עו"ד) אסף מידני הוא חוקר משפט ציבורי ומדיניות ציבורית באקדמית תל אביב-יפו. חבר המועצה להשכלה גבוהה ויו"ר מועצת החילוט במשרד המשפטים. מבין ספריו: "אנטומיה של זכויות אדם בישראל" (2014), אוניברסיטת קיימברידג' – זוכה פרס האגודה הישראלית למדע המדינה; "בית המשפט העליון בישראל ומהפכת זכויות האדם" (2011), אוניברסיטת קיימברידג'.