הדיון בפילוסופיה של הטכנולוגיה החל באמצע המאה ה-20 בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת במלחמות העולם. כיום, השפעתה של הטכנולוגיה ניכרת בכל המישורים, ותקציביה גדולים לאין ערוך מתקציבי המדע. יתרה מזאת, כיום חלק ניכר מהמדע הוא מדע יישומי הנגזר מהדרישות הטכנולוגיות, והסדר שלפיו הטכנולוגיה נגזרת מהמדע הוחלף בסדר שלפיו המדע נדחף על ידי הטכנולוגיה. התפתחות הטכנולוגיה הגיעה לנקודה שבה מחד גיסא יעילותה לרווחת האדם והחברה הולכת וגדלה, ומאידך גיסא הסכנות העולות ממנה לאנושות הולכות ומתרבות. במצב עניינים זה ישנה חשיבות רבה לשאלת הרציונליות בתהליך ההתפתחות הטכנולוגית על מאפייניה הייחודיים. המדע מיוחס לתיאוריה ונתפס כרציונלי, ואילו הטכנולוגיה נמצאת ברקע, והדיון הפילוסופי בה מצומצם מאוד. תהליך ההתפתחות המדעית מתקיים לרוב במרחב חד-ממדי-פיזיקלי שבו נבחנות תיאוריות אל מול העולם בתצפיות וניסויים. מנגד, תהליך ההתפתחות הטכנולוגית מתקיים במרחב רב-ממדי שבו הגורם האנושי לוקח חלק מרכזי; הטכנולוגיה תלויה בחברה – בצרכים, בסביבה, בתרבות, בפוליטיקה, במרחב שבו היא מפותחת ובאלה המשתמשים בה, אבל אין שום גורם בדומה לקהילה המדעית המבקר את התהליך, זולת צרכניה. חוסר הדיון ברציונליות של תהליך התפתחות הטכנולוגית עלול לגרום לנזקים בכל פירמה טכנולוגית-עסקית, בתחומים דיסציפלינריים שלמים, ובחברה בכלל. למשל, תחום המעבדים הדיגיטליים העולמי התמכר מראשית דרכו לחוק מור אשר לפיו התקיימה ההערכה שמידי כ-18 חודשים יוכפלו מהירות המעבדים ונפח הזיכרונות הדיגיטליים. אולם הטכנולוגיה הגיעה לנקודת קצה ואי אפשר להמשיך בתהליך הזה עוד זמן רב. נשאלת השאלה: כיצד קרה שחברות הענק בתחום, כגון INTEL, IBM, AMD, לא ניסו לערער על האסטרטגיה הזאת? העולם עומד כיום בפני בעיה בתחום המחשוב – ייתכן שהפתרון יהיה מחשוב קוונטי, אבל לכך נצטרך להמתין עוד זמן רב.
ספרו של אסף מידני, לשרוד את השסע , רואה אור לאחר יותר משנתיים מאז 7 באוקטובר 2023 – רגע שבו התפוגגה האשליה שניתן לנהל מדינה משוסעת באמצעות אלתור, דחיית הכרעות וטשטוש אחריות. מה שנחשף מאז איננו רק כשל נקודתי אלא משבר עומק ומתמשך: מדינה היודעת לנצח במלחמות אך מתקשה לנהל שגרה אזרחית יציבה; מערכת מוסדית חלשה ואמון ציבורי שנשחק. הקרע בין תפיסות ליברליות לתפיסות לאומיות-קהילתניות – לצד שסעים תרבותיים, דתיים ואתניים – אינו עוד מחלוקת אלא איום ממשי על עתידה של מדינת ישראל כחלק ממשבר רחב יותר של הדמוקרטיות הליברליות בעולם.
בלשרוד את השסע אסף מידני מציע לנו דרך חדשה להתמודדות עם המשבר באמצעות מודל ליברלי-קהילתני המשלב בין חירות הפרט לזהות קולקטיבית, בין ערכים אוניברסליים למציאות חברתית מורכבת. ייחודו של הספר בחיבור בין תיאוריה מעמיקה לניתוח עדכני של סוגיות ליבה בישראל – מיחסי בג"ץ והמערכת הפוליטית עד לשאלות של זהות ולאום – לצד השוואה למשברים במדינות מערביות מובילות. מתוך פרספקטיבה של מדיניות ציבורית מוצעים כלים מעשיים לרפורמות עומק, לחיזוק המשילות ולבניית לכידות אזרחית. זהו אינו רק ניתוח של המשבר אלא גם קריאה לפעולה: להפוך את השסע ממקור לפילוג – לבסיס לחוסן, שותפות ותקווה.
פרופ' (עו"ד) אסף מידני הוא חוקר משפט ציבורי ומדיניות ציבורית באקדמית תל אביב-יפו. חבר המועצה להשכלה גבוהה ויו"ר מועצת החילוט במשרד המשפטים. מבין ספריו: "אנטומיה של זכויות אדם בישראל" (2014), אוניברסיטת קיימברידג' – זוכה פרס האגודה הישראלית למדע המדינה; "בית המשפט העליון בישראל ומהפכת זכויות האדם" (2011), אוניברסיטת קיימברידג'.
המחיר שלנו:
74.20
₪