המודל הוא תוצר מלאכותי, ייחודי, הנעשה על ידי האדם למטרות שונות ובאופנים מגוונים. המודל נמצא בתווך בין מצבים שונים בתהליכי מחקר וגילוי. הוא ממחיש, מפרש, חוזה ומספק הוראה על תיאוריה או על מצב עניינים מוגדר. בקונבנציה הוויזואלית שלו מופיע המודל בצורות שונות: כמפה, סכמה, צילום, רישום, תמונה או אובייקט תלת-ממדי. ברוב המקרים, כאשר השימוש במודל נמצא בתהליכי מחקר ויצירה, הוא נשאר עלום ונחבא לנוכח התוצאה הסופית. המודל הוא מעין כלי שבו מוטמן עולם חיצוני ופנימי, יחד עם היותו בעל תכונות פיזיות וצורניות משל עצמו, והוא מתפקד כמתווך בין רעיונות. בתהליך עבודתו משתמש הארכיטקט במודלים כאמצעים חזותיים, בדו-ממד או בתלת-ממד, תוך כדי גיבוש רעיונותיו לקראת תפיסה ארכיטקטונית שלמה.
מעטים הספרים הדנים ומפרשים את המודל הארכיטקטוני, מטרותיו וסוגיו. ספר זה שם לו למטרה לעסוק במודל הארכיטקטוני כמקרה פרטי. הספר מציג מקרי בוחן של שימוש במודל על ידי ארכיטקטים לאורך ההיסטוריה, לצד הגדרות לסוגי מודלים; הוא מראה כיצד אובייקט סגולי זה מופיע בצורות ולמטרות מגוונות, כל זאת בהסתמך על תקדימים מתחום הארכיטקטורה ופרשנות של חוקרים והוגים מתחומי האמנות, הפילוסופיה וההיסטוריה.
קהל הצרכנים של הסביבה הבנויה, ברובו, אינו מכיר את תהליכי העיצוב שנעשים בחדרי הסטודיו על ידי ארכיטקטים ואמנים – שם נקבע אופיו וצורת המרחב של מחייתו ומגוריו. ספר זה מציע, בין השאר, היכרות עם המודל הארכיטקטוני ככלי חשוב, עיקרי ומשפיע על תהליכי עיצוב הסביבה ועל התוצאה הסופית של בניין ועיר.
בילו בליך הוא אמן, חוקר ומבקר אשר בודק את הקשר בין ארכיטקטורה, חברה ותרבות. הציג במוזיאונים ובגלריות ציבוריות, בתערוכות יחיד וקבוצתיות. לימד בין השאר בסדנה לאמנות ביבנה, באוניברסיטת תל אביב ובמכון אקדמי חולון; מאז 1990 לימד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. פרסם מאמרים רבים באמנות, עיצוב וארכיטקטורה, לצד הספרים הבאים: "רעיון, כוונה ומעשה בארכיטקטורה" (הוצאת משרד הביטחון והאוניברסיטה המשודרת, 2003); "מיצבים כמודלים זמניים וביקורתיים" (הוצאת חלפי לספרי אמנות, 2012).