"ויקטור פראנקל מציע נתיב לתקווה אפילו בימים קודרים אלה." (ניו יורק טיימס)
חודשים ספורים בלבד לאחר שחרורו ממחנה ריכוז, נשא ויקטור פראנקל סדרת הרצאות, שבהן פרש את הבסיס למשנתו האופטימית. הוא הסביר בהן את רעיונותיו המרכזיים באשר למהותם של משמעות, חוסן נפשי ויכולת התאוששות, ואת אמונתו כי משבר טומן בחובו הזדמנות.
ההרצאות מתפרסמות עתה לראשונה בעברית, ודבריו של פראנקל מהדהדים בהן בעוצמה רבה לא פחות מכפי שהידהדו בשנת 1946. זוהי מתנה שהוא מעניק לנו – לראות כל דבר בחיים כהזדמנות. לומר כן לחיים.
ויקטור אמיל פראנקל (1997-1905), רופא נוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט יהודי וינאי, אבי תורת הלוגותרפיה והשימוש באקזיסטנציאליזם כאמצעי טיפול. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה שלוש שנים בארבעה מחנות ריכוז, ורוב משפחתו נספתה בשואה. מיד לאחר המלחמה פירסם את ספרו הידוע ביותר,
"האדם מחפש משמעות", רב־מכר עולמי, שדורות חדשים של קוראים ממשיכים לקרוא בו ולשאוב ממנו השראה.