תן לי פואמה ב־###F
לִכְלִי אֶחָד.
לֹא סִימְפוֹנְיָה מֻרְכֶּבֶת.
חַד־פְּרָקִית.
רְצִיפָה,
מִתְמַשֶּׁכֶת.
בספר שיריה השני ממשיכה האמנית, שרי פישמן להציג בפנינו את העוצמה הרגשית של שירתה. במשיכות מכחול פיוטיות המשלבות דימויים עשירים וביטוי גרפי, היא חוקרת באהבה, באובדן, ביחסים בינאישיים ובאי־ודאות רגשית.
במוזיקה נשית ופנימית מאוד, היא משקפת את ההתמודדות הפנימית והכמיהה האינטימית והפשוטה, אל מול הערעור והכאב בקיומנו היומיומי. כמו ביצירת הביכורים שלה דיוקן פנימי, גם במינון יתר אנו נחשפים לטכניקה המעורבת והיחודית של המשוררת, אשר הופכת את מילותיה למופע הנפש, העז והמסתורי.
נמרוד שיין