שיריו של ארז ביטון פרצו דרך חדשה בשירה העברית, בכך שביטאו את חוויית ההגירה ממרוקו ומארצות המגרב. בנימוקים להענקת פרס ישראל לספרות ושירה שזכה בו בשנת 2015, נכתב בין השאר: "המזרחיוּת השזורה בשירתו היא מקור של כוח, מחוז של געגוע ומאגר פורה המשמש לקוראים מוקד של קִרבה והזדהות. זו שירה רבת חמלה הנותנת את לבה לדל ולנשכח, לעקוּר ולחסר הבית, ומשמשת בעצמה בית לחורג ולמנודה".