למה שהעם יבחר את השופטים

ספרם של פרופ' יוסף יובל טובי ורעייתו ד"ר צביה טובי, יהדות תוניסיה ושכנותיה בזמן החדש (1950-1880), מכנס בתוכו חמישים וארבעה מאמרים – כולם פרי עטם – שראו אור בבמות מדעיות והרצאות שנישאו בכנסים מדעיים – אלו ואלו במדינת ישראל ומחוצה לה. רובם בעברית ומיעוטם באנגלית ובצרפתית. כמה מן המאמרים נכתבו על ידיהם במשותף ואחרים על ידי ד"ר טובי בשיתוף פרופ' גלית חזן־רוקם, ד"ר אילת ברב וד"ר דוד גדג'. מאמרים בודדים סובבים על שכנותיה של יהדות תוניסיה בלוב ובאלג'יריה. פרקי הספר ממוינים בשבעה חלקים לפי הנושאים המייצגים את חיי הקהילות הללו בזמן החדש: תמורות חברתיות, ספרות, לשון; ציונות; לימוד הלשון העברית; תיאטרון; תרבות עממית. יצוין, כי בהשפעת אירופה והציונות חלו במהלך התקופה הנדונה תמורות חברתיות, רעיוניות ולשוניות מעמיקות בקרב יהדות תוניסיה, בעיקר בקהילות הצפון. מצד אחר, בעיקר בקהילות הדרום, נשמרו מסורות רבות מימי קדם. כל אלו מיוצגות היטב בקובץ זה, המסכם את פעלם של פרופ' טובי ורעייתו בחקר יהדות תוניסיה במשך כשלושים שנה, ובייחוד בחשיפת חשיבותה ועושרה של הספרות הערבית־היהודית וגיוונה הרב של התרבות היהודית בצפון תוניסיה.

בשחר 22 ביוני 1941 רעמו 7,184 תותחים לאורך גבול של כ־2,900 קילומטרים וכ־3 מיליון חיילים גרמנים פלשו לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה שנועד להבטיח לגרמניה הנאצית את מרחב המחיה שחלמה עליו. לנו, שיודעים את סוף הסיפור, ברור שהפלישה הביאה לכינון ברית משולשת בין ברית המועצות לבריטניה וארצות הברית, ולתבוסה של גרמניה הנאצית, אבל לבני התקופה זה לא היה ברור כלל: צ'רצ'יל היה אויב מושבע של ברית המועצות, ורבים מאנשי החוג הפנימי שלו סברו שיש לעזוב את סטלין לגורלו;
ארצות הברית עדיין לא השתתפה במלחמה, ורבים בצמרת השלטון טענו ש"לסטלין יש דם על הידיים בדיוק כמו להיטלר"; וסטלין תיעב את המעצמות
הקפיטליסטיות ולא שכח את ניסיונן לחנוק את המשטר הבולשביקי מייד לאחר לידתו. אבל הברית נוצרה, והחזיקה מעמד עד תום המלחמה.