למה שהעם יבחר את השופטים

אסופת מאמרים זו נכתבה לזכרו של פרופ' דן גבתון. פרקי הספר  נכתבו על ידי הקהילה האקדמית העוסקת במנהל ובמדיניות בחינוך אשר עליה נמנה דן: המנחים שתחת הדרכתם כתב את הדוקטורט, עמיתים באקדמיה בארץ ומעבר לים, וסטודנטים לתארים מתקדמים שאותם הנחה דן במסירות רבה.

בספר שלושה שערים: השער הראשון מתמקד בחשיבותם של צוותי החינוך בהובלת שינויים ורפורמות חינוכיות בעבר ובהווה; השער השני עוסק בהיבטים מתודולוגים לחקר מדיניות ומנהל החינוך מנקודת מבט ביקורתית, לצד גישות חדשניות; השער השלישי פותח צוהר לדיון במבחר סוגיות בחקר מדיניות חינוכית בימנו. פרקי הספר מצביעים על כך שבחינת תופעות מפרספקטיבה לוקלית, המתייחסת להקשר הייחודי המאפיין את סביבת התהליך החינוכי, מסייעת בהבנת השינויים החברתיים והתרבותיים המתרחשים בחברה. כמו כן, פרקי הספר מדגישים  שהובלת שינוי מחייבת שיתוף פעולה בין צוותי הוראה לבין הקהילה שאותה הם משרתים, לצד בעלי עניין בנעשה במוסדות החינוך; מכאן שמגמות של מרכוז הנן יעילות פחות לתפקודן של מערכות חינוך. צוותי החינוך בבית הספר נדרשים לפיכך להיות סוכנים אקטיביים הפועלים יחד עם הקהילות של בית הספר על מנת לספק מענים חינוכיים יעילים לתלמידים, הורים ומורים מתוך נקודת מבט יזמית וחדשנית.

העורכים: פרופ' אודרי אדי-רקח – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב – היא חוקרת בתחום של סוציולוגיה ומנהל החינוך; מחקריה מתמקדים בסוגיות של פערים חברתיים, שיפור בתי ספר וקשרי בית הספר והקהילה. מחקריה מבוססים על שיטות כמותיות ואיכותניות.

פרופ' יזהר אופלטקה – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל אביב – חוקר תהליכים ניהוליים וארגוניים במערכות חינוכיות; מחקריו מתמקדים בהיבטים רגשיים של עבודת המנהל והמורה, קריירות של אנשי חינוך, רפורמות חינוכיות ומנהיגות חינוכית.

בחלק השלישי של ספרו מגיש המחבר לקורא מאמרים נוספים שכתב במהלך מלחמת "חרבות ברזל"; בין היתר עונה המחבר, ד"ר אפרים חמיאל, על השאלות הבאות: 

מהי משמעות המדרש שלפיו כפה אלוהים על עם ישראל את הר סיני כגיגית כדי שיקבלו את עשרת הדברות? האומנם נכפתה התורה עלינו? אם אכן נכפתה, כיצד אפשר להעניש את העוברים על מצוותיה? 

האם מדרש האגדה שלפיו בתורה תרי"ג מצוות מציג עובדה, או שמא המִּספר אינו מחייב? 

מהו מקורה של הילולת ל"ג בעומר במירון? הייתכן שנקבעה בעקבות שתי טעויות בקריאת טקסטים? 
האם אסור לנשות ישראל להשתתף בלחימה? האם מותר להן? האם הן חייבות? מה אומרים מקורות היהדות בשאלה זו? 
מה הייתה עמדת פוסקי ההלכה לגבי תלמוד תורה לנשים, וכיצד השתנתה לאורך הדורות עד למהפכה בתחום בדורות האחרונים? 

מהי משמעות מדרש האגדה שלפיו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה בסיני? האם פשוטו כמשמעו? מהו אפוא מעמדו של מדרש האגדה בהגות היהודית? 

מהו ההבדל בין אזהרה להתראה במשפט העברי, ומהן הדרישות מבית הדין בנושא זה לגבי ענישת העבריינים?

ד"ר חמיאל חוקר את ההגות היהודית בעת החדשה, בעל תואר שלישי במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. חבר בוועד המנהל של האופרה הירושלמית.