לֹא תִּהְיִי אָדָם, תִּהְיִי אֵם,
אָמַר הַמַּלְאָךְ
ושְָׁפַךְ
אַבְקָה מְכֻשֶּׁפֶת
עַל בִּטְנִי וְשָׁדַי.
אִם תִּרְצֶה – אֶהְיֶה מְלַטֶּפֶת,
אֶהְיֶה אֵם טוֹבָה מִדַּי.
הגירה, זהות מגדרית ויחסי הורים-ילדים עומדים במרכז שיריה של נדיה אייזנר־חורש. באין לה נקודת אחיזה אחת, נדמה כי המוקד הרגשי של יצירתה נע כל העת מעמדה זו לאחרת, כשם שלשונה נעה בין שפת יומיום לשפת השירה השקולה. בתנועה זו טמון כוחה.
אייזנר־חורש היא מתרגמת, משוררת, עורכת ומורה, בעלת תואר שני בספרות עברית. יצירותיה פורסמו בכתבי עת ונכללו באנתולוגיה לשירה לסבית אַתְּ כל הרצון. שותפה במערכת כתב העת צריף. מתגוררת בירושלים עם בת זוג וילדים.
הספר טוֹבָה דַּיהָּ זכה בפרס על שם מרים ומרקוס סטינגר להוצאת ספר שירה ראשון, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לספרות עברית.