"כתבתי את הספר הזה מפני שהקלישאות הישנות ביותר הן עדיין הנכונות ביותר. הזמן מרפא. מהמקום הנמוך ביותר בעמק אי אפשר לראות היטב את הנוף. יש אור בקצה המנהרה, גם אם איננו מסוגלים לראות אותו... לפעמים מילים באמת משחררות."
כשהיה בן 24 קרס עולמו של מאט הייג. הוא לא הבין כיצד יצליח להמשיך לחיות. כמו אחד מכל חמישה אנשים בעולם – הוא סבל מדיכאון.
בספרו סיבות להישאר בחיים מתאר הייג בדרך מרתקת, מרגשת ומצחיקה כיצד התגבר על מחלת הדיכאון, דקה אחר דקה ויום אחר יום, בעזרת קריאה, כתיבה ואהבתם של הוריו וחברתו (כיום אשתו) אנדריאה.
כולנו נפגשים עם מחלת נפש כזו או אחרת במהלך חיינו: אם אנחנו לא סובלים ממנה בעצמנו, יש לנו חבר או אדם אהוב שסובל ממנה.
כתיבתו הכנה של הייג, המבוססת על ניסיונו האישי, משמשת השראה לכל מי שמרגיש שהדיכאון מאיים על חייו, ומאירה את עיניהם של מי שעבורם הדיכאון הוא חידה גדולה.