ספרו של מנחם רצון מציג תמונה מקיפה של ההגות המדינית היהודית לאורך הדורות. זו הגות שמשתרעת על מגוון עצום של חיבורים שנכתבו במשך אלפי שנים, מהמקרא, דרך ספרות חז"ל וספרות ימי הביניים, ועד לספרות היהודית בעת החדשה. בתוך כך נבחנות השאלות האם יש בכלל הגות מדינית יהודית, ואם כן, מהם תכניה? מניתוח הכתבים המרכזיים בתקופות השונות מצטיירת תמונה פרדוקסלית שלפיה ישנה הגות מדינית יהודית, אולם היא אנטי-פוליטית במהותה. זו עמדה חדשנית לעומת מחקרים אחרים, אשר לכל היותר טענו שישנה דואליות ביחס של ההוגים היהודיים לאורך הדורות ביחס לפוליטיקה והמדינה.
מנחם רצון מצביע על העמדה האנטי-פוליטית בהגות היהודית, הן במישור האידיאליסטי והן במישור הריאלי. מבחינה אידיאלית, כל ההוגים היהודיים רואים בתיאוקרטיה הישירה, מלכות אלוהים עלי אדמות, את האידיאל שאליו יש לחתור. הדבר נקשר לתפיסת האל ביהדות כמנהיג פוליטי, כמלך, מחוקק, שופט, מצביא וכיו"ב, ולכן רק הוא ראוי להיקרא "מלך". הדבר מתבטא בחיי היום יום של היהודי המאמין שממליך את האל בכל ברכה, ומכריז קבל עם ועולם: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה". תפיסה אידיאליסטית זו מקרינה בצורה ברורה על היחס למדינה ולשלטון במישור הריאלי, כך שאפילו הוגים שמצביעים על צורך במדינה ושלטון, מגבילים אותם מאוד. מתוך כך ניתן לראות שהאידיאל התיאוקרטי האנטי-מדיני מהווה גם יסוד לתפיסות הומניסטיות אוניברסליות הרואות את כל בני האדם שווים, כמו גם לקדושת חירות האדם עד כדי אנרכיזם. בתוך כך הספר מצביע על קשר ישיר בין ההגות היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים לבין ההגות היהודית המודרנית, ובכלל זה ההגות הציונית; הוא מראה כיצד השאיפה לגאולה מוסרית אוניברסלית ולתיקון עולם עוברת כחוט השני לאורך ההיסטוריה היהודית כ"ציר הזהות" של העם היהודי.
ד"ר מנחם רצון הוא מרצה למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. מחקריו עוסקים בהגות המדינית היהודית ובהשפעותיה על ההגות המדינית המערבית, בדגש על הרעיונות הדמוקרטיים והליברליים. ספר זה הוא תוצר של הוראה רבת שנים את הקורס "סוגיות בפילוסופיה פוליטית יהודית" באוניברסיטת בן גוריון בנגב.