מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.
בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה.
רון בן ישי הוא חתן פרס ישראל ומבכירי העיתונאים הצבאיים בישראל. את פרס ישראל הוא קיבל בזכות עשרות שנים של סיקור ייחודי ואמין מקו האש של העימותים והמאבקים הגדולים בישראל ובעולם. בספרו הראשון, "כתב חזית", סיפר בן ישי על מלחמות של אחרים, שאותן סיקר במסעותיו ההרפתקניים ברחבי העולם. בספר הנוכחי הוא מספר עלינו, הישראלים; על מאבקנו לשרוד בסביבה עוינת ולחיות חיים נורמליים. הוא עושה זאת מזווית ראייה אישית, שחושפת אותו כאיש משפחה לא מושלם וכעיתונאי לא אובייקטיבי, שהמרדף אחר הסיפור הוא נשמת אפו. הוא מודה כי האובססיה שלו היא להיות תמיד שם עם הלוחמים – היכן שיורים – ובקרבת מקבלי ההחלטות בעת תפניות מדיניות גדולות. האובססיה הזאת הניבה את "חי במלחמה", ובו תובנות לא שגרתיות וסיפורים עוצרי נשימה שהמציאות בם עולה על כל דמיון.