התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנות | יצירת קשר
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • על היצירתיות - איתן מכטר

על היצירתיות - איתן מכטר

מק"ט מוצר: 058500015857

ספרו החדש של איתן מכטר עוסק בהיבטים תיאורטיים-עיוניים של היצירתיות באמצעות קריאה בהגות מודרנית. המעשה החינוכי המכוון לטיפוח יצירתיות מחייב בירור עיוני בטרם ינסח קווי פעולה מעשיים – העיון הפילוסופי משמש מקור לבניית תבניות פדגוגיות. יש להתכונן למפנה פרדיגמטי בחינוך ליצירתיות הכולל מעבר מלימוד טכניקה – ליצירה; משכפול ונרמול – לטיפוח מקוריות ולהקניית יכולת ביטוי. שינוי זה דורש בסיס פילוסופי חדש. ביחסו של האדם לעצמו ולעולם מצוי שורש מעשה היצירה, וכמוהו גילוי עצמי מתחדש. כדי לפתח יוצר פורה ומקורי יש צורך בעיצוב אישיות החותרת ומשתוקקת לביטוי אישי ולמימוש עצמי. המאה ה-21 מחייבת הגדרה חדשה של המעשה החינוכי.

איתן מכטר עורך מסע הגותי במחוזותיהם של ניטשה, אדורנו, בארת, ולטר בנימין, חנה ארנדט, מקסין גרין ואחרים. מטרתו להציע מסגרת פילוסופית בתחום החינוך ליצירתיות שממנה נוכל לשוב ולגזור משמעויות מעשיות. טענתו המרכזית של המחבר היא שהבסיס הפילוסופי של החינוך ליצירה נשען על שני צירים: מחד גיסא הציר הרציונלי, התיאוריה הביקורתית מבית מדרשו של אדורנו; מאידך גיסא ציר הפילוסופיה הקיומית המעוצבת מהחוויה, תשוקת הרצון והיצירה העצמית, מבית מדרשו של ניטשה. ספר זה מבקש להראות כיצד שתי התפיסות משלימות האחת את השנייה בכל הנוגע לטיפוח היצירתיות; כיצד הן מהוות חלק מהמורשת הכללית של החינוך ההומניסטי. שילוב זה מאפשר לארגן את החוויה באופן תבוני, אבל גם לשחרר את התבונה להתנסויות רגשיות מעוררות השראה והתחדשות.

ד"ר איתן מכטר הוא מרצה בכיר לתרבות חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה ובמכון הטכנולוגי בחולון. ברסלינג ראו אור ספריו הבאים: "קריקטורה, פרשנות וביקורת" (2013); "בין האינטימי לאנונימי במרחב האורבני" (2015); "ניטשה והאסתטי" (2018); "הדימוי" (2019).

מחבר/ת איתר מכטר
מק"ט מוצר 058500015857
שם יצרן רסלינג
זמן אספקה 4-8 ימי עסקים

אולי יעניין אותך גם

  • רציונליות בטכנולוגיה

    הדיון בפילוסופיה של הטכנולוגיה החל באמצע המאה ה-20 בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת במלחמות העולם. כיום, השפעתה של הטכנולוגיה ניכרת בכל המישורים, ותקציביה גדולים לאין ערוך מתקציבי המדע. יתרה מזאת, כיום חלק ניכר מהמדע הוא מדע יישומי הנגזר מהדרישות הטכנולוגיות, והסדר שלפיו הטכנולוגיה נגזרת מהמדע הוחלף בסדר שלפיו המדע נדחף על ידי הטכנולוגיה. התפתחות הטכנולוגיה הגיעה לנקודה שבה מחד גיסא יעילותה לרווחת האדם והחברה הולכת וגדלה, ומאידך גיסא הסכנות העולות ממנה לאנושות הולכות ומתרבות. במצב עניינים זה ישנה חשיבות רבה לשאלת הרציונליות בתהליך ההתפתחות הטכנולוגית על מאפייניה הייחודיים.

    המדע מיוחס לתיאוריה ונתפס כרציונלי, ואילו הטכנולוגיה נמצאת ברקע, והדיון הפילוסופי בה מצומצם מאוד. תהליך ההתפתחות המדעית מתקיים לרוב במרחב חד-ממדי-פיזיקלי שבו נבחנות תיאוריות אל מול העולם בתצפיות וניסויים. מנגד, תהליך ההתפתחות הטכנולוגית מתקיים במרחב רב-ממדי שבו הגורם האנושי לוקח חלק מרכזי; הטכנולוגיה תלויה בחברה – בצרכים, בסביבה, בתרבות, בפוליטיקה, במרחב שבו היא מפותחת ובאלה המשתמשים בה, אבל אין שום גורם בדומה לקהילה המדעית המבקר את התהליך, זולת צרכניה.

    חוסר הדיון ברציונליות של תהליך התפתחות הטכנולוגית עלול לגרום לנזקים בכל פירמה טכנולוגית-עסקית, בתחומים דיסציפלינריים שלמים, ובחברה בכלל. למשל, תחום המעבדים הדיגיטליים העולמי התמכר מראשית דרכו לחוק מור אשר לפיו התקיימה ההערכה שמידי כ-18 חודשים יוכפלו מהירות המעבדים ונפח הזיכרונות הדיגיטליים. אולם הטכנולוגיה הגיעה לנקודת קצה ואי אפשר להמשיך בתהליך הזה עוד זמן רב. נשאלת השאלה: כיצד קרה שחברות הענק בתחום, כגון INTEL, IBM, AMD, לא ניסו לערער על האסטרטגיה הזאת? העולם עומד כיום בפני בעיה בתחום המחשוב – ייתכן שהפתרון יהיה מחשוב קוונטי, אבל לכך נצטרך להמתין עוד זמן רב.

    המחיר שלנו: 75