אתגר שמירת הגבולות מלווה את מדינת ישראל מראשית הקמתה. ספרו של יוסף אוחיון, על קו הגבול, מביא לראשונה את סיפורו של משמר הגבול (מג"ב) בעשור הראשון לקיומו. כוח שיטור זה הוקם באפריל 1953, ותפקידו היה לתת מענה להסתננות של פליטים ערבים ושל קבוצות חמושות שחדרו לשטחה של ישראל ממדינות ערב השכנות. בתחילה מטרתה של ההסתננות הייתה שיבתם של הפליטים שברחו או גורשו במהלך מלחמת העצמאות אל בתיהם, אך עם הזמן היא הפכה לאלימה ונכללו בה גם הסתננויות למטרות גנבות, הברחות, שוד, רצח וחבלה.
האם משמר הגבול מילא בהצלחה את ייעודו בשמירת הגבולות בתקופה שבין הקמתו עד לפרוץ מלחמת סיני? בספר זה מבקש אוחיון לתת תשובה לשאלה זו שלא זכתה עד כה לבירור היסטורי מעמיק. מהתיאור המובא בספר עולה המסקנה שמשמר הגבול אמנם זקף לזכותו הישגים מבצעיים בלחימתו בהסתננות, אולם ברמה האסטרטגית לא הצליח למגרה. המחבר מתאר הן את ההצלחות שנזקפו למג"ב והן את כישלונותיו, ומצביע על הגורמים והנסיבות שהשפיעו על אופן ביצוע המשימות שהוטלו עליו.
על קו הגבול הוא ספר היסטורי הכתוב בשפה בהירה וקולחת. הוא מבוסס על מגוון רחב של מקורות ארכיוניים החושף פרק עלום בתולדותיו של משמר הגבול. בכך מוסיף נדבך חשוב למחקר העוסק בניסיונותיה של מדינת ישראל להתמודד עם בעיות הביטחון השוטף בגבולותיה בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העצמאות.
ד"ר יוסף אוחיון הוא היסטוריון, מרצה ומורה דרך. מחקריו עוסקים בכוחות השיטור והביטחון בשנות ה- 50. על קו הגבול מבוסס על עבודת הדוקטורט שנכתבה באוניברסיטת בר-אילן.